5/2008
מ א' עד ת'
אני יודעת שהרשימות כאן בבלוג הן משהו שרק אני מסתכלת עליו, אבל רק לשניה אני רוצה להפנות אתכם לאחרונה שבהן.
פתאום שמתי לב אתמול שהרשימה שהוספתי לא מזמן ובה אני מונה את הדברים שתמיד צריך מהם עוד, הרשימה הזאת שנמצאת ממש מתחת לרשימת הדברים שהייתי רוצה לקנות לי ולרשימת הספרים שקראתי, היא לא סתם רשימה.
כי אם כל הרשימות האחרות ממויינות לפי סדר שקבעתי בתכנון מראש, כמו כרונולגיה ב"התחלפו על יד המיטה" או נחיצות ב"כשיהיה לי כסף מיותר", הרי שאת הרשימה הזאת לא טרחתי לסדר, נתתי לה להסתדר לבד לפי ה-א"ב. ונחשו מה? היא מתחילה באמונה ומסתיימת בתקווה.
אז כנראה שאחרי הכל ולפני הכל, למרות הצניחה החופשית שלי (אני כותבת תוך כדי צלילה, אם תהיתם) בשבוע האחרון, אני עדיין מחביאה איפהשהו בפנים איזושהי אופטימיות חסרת תקנה. רק צריך לנער משם את כל האבק והשברים, ולמצוא אותה.
לפני שהיא תיאבד לי סופית.