7/2008
מילקשייק
כשהגעתי לטיפה האחרונה, לא יכולתי שלא לחשוב:
כמה קל לנו לפעמים לשמח את עצמנו, וכמה מעט פעמים אנחנו עושים את זה באמת.
(ולפעמים גם לעצב מחדש זה קצת משמח...)
15 דברים שלא ידעתם עליי.
1. אני רגישה לתכשיטים ושעונים שהם לא מזהב, כסף, טיטניום או פלדה נקיה.
2. אני מסוגלת לישון 13 שעות ברציפות, בכיף. יקיצה טבעית היא אחד הדברים הכי נדירים אצלי.
3. בת דודה שלי אהבה את השם שלי, וקראה לבת שלה כמוני.
4. פעם חלמתי לעסוק במשחק.
5. בגיל 7 התפרסם בעיתון, בפעם הראשונה, שיר שכתבתי.
6. כבר אז צפו לי עתיד ספרותי מזהיר.
7. אני מתביישת להתקשר לאנשים שאני לא מכירה.
8. אין לי פחד קהל, ולא פחד גבהים. בכלל.
9. גם בקיץ אני ישנה עם שמיכת פוך. ומזגן דולק.
10. לא הכרתי אף אחד מהסבים שלי.
11. מכיתה א' בבית הספר היסודי ועד סוף הלימודים בשנותיי הבוגרות של אחרי התיכון, הציונים שלי נעו סביב ה 9-10.
12. זהו לא הבלוג הראשון שלי בישרא, אבל מאז שהוא נוצר הוא היחיד.
13. אני פדנטית כרונית. אפילו נגיעה בבעל-חיים כלשהו - מגעילה אותי.
14. כשהייתי בת 14 הייתי שרופה על מייקל ג'קסון. (בעע. אני יודעת.)
15. כשאני עושה ספונג'ה במקום העוזרת, אני לפעמים מחפפת בפינות.
ידעתם משהו מכאן?
יש עוד, אגב.
(מקור ההשראה שלי.)
עסוקה בלאהוב
היום אני אהיה עסוקה בלאהוב אותי.
היום, באופן רשמי, זה מה שמצפים ממני לעשות. ואולי אני גם מצפה מאחרים. פשוט סתם ככה, לאהוב אותי ביום שלי.
וזה אפילו לא כל כך קשה. מניסיון :)
פרפר מאוכזב
בפנים דולק האור, וצחוק של ילדים ממלא את החדר. בפנים המזגן דולק ונעים, לא מדיי קר אבל גם לא חם. בפנים יושבים אנשים שמחים שטוב להם אחד עם השני, שיש להם משפחה להיות איתה וחברים לדבר איתם ושמחות קטנות לחגוג.
אבל בחוץ, על שמשת החלון הסגורה, פרפר מאוכזב מנסה להיכנס. אם היה לו אף, הפרפר מן הסתם היה פוחס את אפו אל השמשה וצייר סנטימנטלי היה מוסיף דמעה עצובה זולגת.
כשיעלה השחר הוא שוב ימשיך במסע היומיומי אל מקור האור הגדול, ואולי בלילה הזה מישהו יפתח לו חלון.
אולי.
הדף הקודם הדף הבא
דפים: 1 2 3 4 5 6 7 8