10/2005
ולחייך
הלכתי היום מתחת שמיים של חורף.
מלמעלה ירדו המון טיפות שעדיין לא קוראים להן גשם, והרטיבו אותי קצת. בדיוק כמו שאני אוהבת.
המטריה שלקחתי הציצה מהתיק, נבהלה מהרוחות והתחננה שלא אוציא אותה. "בשביל מה לקחתי אותך בכלל? מצחיקונת!", התלבטתי, ובינתיים הטיפות הקטנות עשו בשיער שלי תלתלים ארוכים, רכים רכים, כמעט בקבוקים. קווצות מעוגלות, חלקן שובבות, מתארכות עד הכתפיים בסיבובים רגועים. והמגע חלק ורך, כל כך רך.
את המטריה הוצאתי בסוף, אבל רק כדי לנער קצת את השיער בלי שאף אחד יראה, ולחייך.
עוד מעט חורף.
רוחות קרות דוחפות את עצמן בין שלבי התריסים, וריח של גשם קרב עומד באוויר, מרחיב את הריאות.
לאט לאט הוא מגיע. בהתחלה מהסס, מטפטף, ופתאום כאילו מתמלא ביטחון בעצמו, ושוטף את הרחובות במטר עז.
בפנס הרחוב נראות הטיפות בברור. טורים טורים של טיפות ארוכות שנשלחו ישר מלמעלה לבשר לנו שעוד מעט חורף. עוד מעט חורף, הן אומרות, וכל הלהט הקיצי היבש יישטף. עוד מעט חורף, אני שמחה, וגם אם יהיו עוד ימים חמים, מעיקים וחסרי נשימה - יש למה לחכות.
היום ירד היורה, וזה עשה אותי מאושרת.
השרביט
הדופלנגר המקסימה העבירה אליי את השרביט*, ולמרות שכבר כתבתי פעם על עצמי- המעמד מחייב. לכן הפעם תקבלו שלוש עובדות על הבלוג הזה:
1. בבלוג הקודם שלי היו מעל מאה מנויים רשומים. בנוכחי יש תשעה, וגם הם אולי יותר מדיי. שישה מהם לא מצייצים בתגובות או בדרך אחרת.
2. ארבע פעמים קרה לי שביקשתי מבלוגרים/ות שלינקקו אותי להסיר את הלינק, כי ראיתי שהיתה תנועה ערה מדיי מכיוונם לכיוון הבלוג הזה. כן, יש לי חרדת אאוטינג מאובחנת.
3. הפרו שלי על הבלוג הזה הוא מתנה (ממישהו שיותר ויותר מתברר שלא משנה מה הוא יעשה, הוא לעולם יישאר יותר מדיי חשוב לי) לא מוגבלת בזמן, ולא עולה כסף.
באווירה חגיגית זו אני רוצה להעביר את השרביט אל הבלוגריות היקרות לי (מאלה שעדיין לא קיבלו את השרביט. שרק אף אחד לא ייפגע לי עכשיו):
ליתוס.
נינה (סוף סוף תהיה לך סיבה לכתוב...).
וחרצית.
אם מסיבות כלשהן אתן לא מעוניינות בשרביט, נא להודיע למוכ"ז.
* השרביט - טרנד חדש-ישן בישרא, שבו כל אחד שמקבל שרביט צריך לספר על עצמו שלוש עובדות "שלא ידעתם עליי", ולהעביר את השרביט הלאה, לשלושה בלוגרים שלא קיבלו עדיין את השרביט.
להקיא
אני לא יודעת להקיא, אבל אם הייתי יודעת הייתי גוחנת עכשיו מעל השירותים ומקיאה את כל השנים האלה.
לא ידעתי שהוא כזה. ואני לא יודעת מה עושה לי לרצות להקיא: זה שהוא כזה, או זה שלא ידעתי שהוא כזה.
אם הוא היה יודע, הוא בטח היה אומר "גם וגם".
הדף הבא
דפים: 1 2
החודש הקודם (9/2005) החודש הבא (11/2005)