"אני אוהב אותך"

"וכשאת אומרת שוב בכל הכוונה
שיש לך צורך באותן שלוש מילים
אני רוצֶה לומר לך בשלוש מילים
שדבר לא השתנה..."

יותר מכל המילים בעולם אני רוצה שמישהו יגיד או יכתוב לי "אני אוהב אותך".
מישהו, לא מישהי. אוהב, לא אוהבת.

וכשיבוא אותו מישהו שיכתוב את זה בכנות ומכל הלב, ויעשה את זה עם התרגשות בקצות האצבעות ולב שפועם מהר יותר, כאילו הוא עומד לגלות עכשיו סוד שמור במיוחד - אני בטוחה שאוכל להתבונן במילים האלו שעות. כאילו לא מדובר בשרבוט דיו אלא ביצירת אומנות מופלאה. כאילו הוא לא כתב את שלושת המילים הנפוצות ביותר בעולם, אלא יצר יצירה ספרותית מקורית ומפעימה.

וכשיבוא אותו מישהו שיגיד את זה באמת, והקול שלו יהיה בטוח אבל טיפ-טיפה רועד, והוא יעשה את זה ברגע הכי מתאים שאפשר, ובטון הכי כובש שיש, כאילו המילים עצמן יקרות לו כל כך, שהוא לא יכול להגות אותן סתם כך - אני בטוחה שאחקוק את הרגע הזה בזיכרוני, ואשמיע אותו לעצמי שוב ושוב כמו מנגינה נפלאה שלא יכולה להפסיק. מתענגת על כל הברה, מצטערת שבשביל להגיד "אני אוהב אותך" מספיקות שלוש מילים.


אבל מכיוון ששלושת המילים האלו יגיעו, ככל הנראה, רק אחרי שתי מילים אחרות ("תתחתני איתי?"), אני חושקת שפתיים וממשיכה לחכות.שמור   בטל

[ כל לבדיי ~ 17/2/2003, 22:26]
12 תגובות | הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים

הצד העצוב

במוצהר, בכוונה תחילה ובלי מסכות מעצמי, כאן יהיה ביטוי לצד העצוב שבי.
הצד ששומר את כל הזכרונות הטובים, והופך אותם להיות טריגרים לדמעות.
הצד שמסתכל על כל הטוב והיפה, ומוצא בהם רק את הנקודות המתסכלות.
הצד שלא מסכים להתעלם כשרע ועצוב, והוא צועק בקול גדול ובלי לעשות חשבון: כן, רע לי. עצוב לי. כואב לי.
וזה אנושי כל כך. וזה עצוב כל כך.


יעלי זאת חברה של הנשמה. חברה אמיתית בגודל טבעי, שרק כשהיתה מסתכלת עליי מיד הייתה יודעת אם משהו לא בסדר. "את אומנית ההסתרות, אבל אני פוגשת אותך גם מאחורי הקלעים", תמיד אמרה. כשעוד היה לנו מספיק זמן להיות חברות באמת.
רק בגללה אני מרגישה מחוברת לשם הזה, רק בגללה אימצתי את הכינוי הזה כאן.

נכון, אולי מן הראוי היה לשרבט הכל על 28 שורות כחולות של מחברת ולדחוף עמוק אל המגירה, אבל ישראבלוג נראה לי נוח כל כך, שחבל לא לנצל אותו. בכל מקרה, אם מישהו נכנס לקרוא כאן - אני יודעת שאנשים עצובים מספיק בשביל להיכנס כל פעם לצד העצוב של האחר. מכיוון שבכל זאת בחרתי לכתוב כאן בעיקר על הצד הזה, אני לוקחת על עצמי את כל האחריות להחלטה הזאת.
לא מצפה לריטינג גבוה או למספר תגובות מרשים, ואם זה כבד מידיי למישהו - אני הראשונה שאבין אותו.שמור   בטל

[ כל לבדיי ~ 17/2/2003, 01:58]
14 תגובות | הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים

כאן הכניסה לזרים מותרת, והכניסה למכרים אסורה.

יעלי כותבת

אין לי שום עניין
להיות מה שאינני.
רוצה לחיות -
פשוט לחיות,
הכי פשוט שיש.
להיות אני,
ועם מה שבא ממני.
בלי לחשוב -
רע או טוב,
בלי להתבייש.
(עוזי חיטמן)

היו ימים

הוסף מסר

תמצאו כאן

כתבה אותי

כשיהיה לי כסף מיותר

התחלפו ליד המיטה

דברים שתמיד צריך מהם עוד