קבלו קטע הצצה מ"כוח הכסף", הספיישל השני (מבין ארבעה) של נמרוד הראל. ובכן - איך הופכים שטר של 50 ש"ח לשטר של 200 ש"ח?
כוח הכסף. הערב ב- 21:00, ערוץ 10
קבלו קטע הצצה טיזרי להחריד מהספיישל הראשון (מתוך ארבעה) של נמרוד הראל:
ללמוד לעוף. יום חמישי, אחרי הישרדות הפיליפינים - האי הנעלם, 21:55, ערוץ 10
אז מה משותף לשחקן ולאמן החושים? זהו.. שום דבר שאני יכול להעלות על הדעת, למרות שזה עולם קטן והם שניהם עובדים ב"תעשייה" (הראשון ב"העוקץ" ו"בלתי נתפס" והשני ב"מקום לדאגה" ו"גם להם מגיע", בין השאר), אז לכו תדעו... בכל מקרה, מה שבאמת קושר אותם יחדיו הוא הפוסט הזה.
נתחיל דווקא מהאחרון - מעיין בלום. כתבתי כאן בעבר - מעיין הוא הקומיקאי הצעיר הישראלי האהוב עליי. אני חולה עליו בצורה לא בריאה. בעת חרישתי את האינטרנט מצאתי היום בלוג ממש מגניב שעוד לא הכרתי - השאלון. הקונספט - יוצר הבלוג, סיני גז, שולח שאלון פחות או יותר קבוע למיטב ידועני הארץ בכל התחומים (אפילו בלוגרים ואנשי אקדמיה) ומפרסם את תשובותיהם בבלוג. בין הידוענים - גלעד כהנא מהג'ירפות, איה כורם, ליאור דיין ועוד עוד. לצד השמות הללו מצאתי גם את שמו של מעיין בלום. הנה ההיי-לייטס:
- מה מוציא אותך מדעתך ?
לנהוג בפקק. לחפש חנייה. קיץ.
מה מביך אותך ?
תקשורת עם אנשים. למרות שגם הובכתי לבד לא פעם.
- מהי החולשה הכי גדולה שלך ?
הנטייה לייסר את עצמי על דברים בנאליים שכתבתי
אההה... כל כך מתחבר. בחור כלבבי :-)
זה הזמן להזכיר שעונה שנייה של "מקום לדאגה" בדרך, ולמי שפיספס את העונה הראשונה - הכנסו עכשיו לעמותת ישראבלוג לראות אותה! שווה גם לבדוק את הראיון שערכתי עם היוצרים של מקום לדאגה, שמעיין ביניהם, ואת פרוייקט הקומנטארי (פרשנות הבמאי) הניסיוני שעשיתי עם ימי ויסלר, במאי הסדרה, על שלושה מערכונים ממנה.
והלאה לנמרוד. בבלוג הרשמי של העוקץ (שכתבתי אודותיו ביום חמישי), נמרוד מגיב לביקורת שהוטחה בסדרה מאז שעלתה בפוסט מנומק ומפורט להפליא. להלן קטע קצר:
"בחלק קטן מהעוקצים, בייחוד בגדולים שבהם (100000 ₪ ומעלה), לא תמיד יכולנו להרשות לעצמנו להסתכן בסורג ובריח או בתביעת ענק, לכן השתמשנו בשיטה ערמומית אותה קיבלנו מיוצרי פורמט התוכנית באנגליה: חיפשנו אנשים שרוצים לעקוץ את חבריהם או קרוביהם, והם נתנו לנו אישור לעקוץ אותם. כך למשל הגברת שאת ביתה "ניקינו" השבוע: קיבלנו אישור לעקוץ אותה מאדם שמכיר אותה היטב (איני יכול להסגיר את שמו). אמנם האדם שאישר לנו לעקוץ אותה לא ידע בדיוק מה נעשה ואיך (אחרת היינו מסתכנים בזה שהוא יגלה לה או אפילו רק ירמוז לה, ואז לא היינו מצליחים לעקוץ אותה), אך הדבר לפחות מגן עלינו מפני תביעה, ומאפשר לנו עדיין לעקוץ את הקורבן על אמת, כך שנראה אותו, נדהם, משתולל, ונרגע, ואז צוחק, וכל זה מול המצלמה"
טוב חברים, אני זז הביתה. שיהיה לכולם המשך ערב טוב!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
