גרמניה אחרת

 

לרגל יום השואה והגבורה החלטתי לתת לכם משהו קצת שונה. במקום להתרכז אך ורק בגרמניה של אז, בוא נגלה קצת את גרמניה של היום. זהו בדיוק המהות של הפרוייקט הייחודי Real Time Players - וידאו בלוג בעברית, אנגלית וגרמנית של ZDF, ערוץ הטלוויזיה הגרמני.

 

לאחרונה, דיברתי עם אלון כספי, המרכז של הפרוייקט היפה והמבורך הזה בצדו הישראלי (יש לו מקבילה בצד הגרמני):

 

ספר לי קצת איך הפרוייקט הזה התחיל

 

"היוזמה התחילה בתחילת השנה, יוזמה של שתי במאיות מ ZDF בשיתוף עמי. אני עובד באופן קבוע בסניף של ZDF בתל-אביב. הכוונה היתה לעשות וידאו בלוג של חמישה גרמנים וחמישה ישראלים שבו הם מציגים זה לזה את חיי היום יום שלהם. הרעיון שעמד מאחורי זה הוא שבד"כ אנשים החיים בארצות האלה לא מכירים את חיי היום יום אחד של השני. אנשים רואים רק את הקצה של הדברים דרך חדשות. גרמנים רואים רק את הקונפליקט הישראלי הפלסטינאי דרך החדשות, רק את הדברים החדשותיים, ולא רואים את הבאנליה של היום יום ולא מבינים איך אנשים גרים פה. זאת והעובדה שזו שנת ה-60 למדינת ישראל, הולידה את הפרוייקט."

 

איך מצאתם את האנשים?

 

"זה התחיל בקאסטינג. חיפשנו אנשים שהם מכל מיני מקומות בארץ שיש להם חיים מעניינים. בארץ יש לנו חמישה. יש לנו בחורה דתיה מירושלים, ויש את אסד שהוא בחור ערבי מהצפון שגר ביפו ולומד באוניברסיטת תל-אביב, את יהונתן, בחור מקיבוץ בארי. יש נערה בת 17, שי, משדרות. ועוד קצינה בצה"ל. הגרמנים הם חבורה מגוונת. אנשים שעושים שירות לאומי, מישהי ממוצא מטורקי, ספורטאי מצטיין ועוד."

 

מהו גיל המשתתפים?

 

"המשתתפים הם בני 17-21."

 

אז מה הזיקה שלהם לישראל?

 

"להם אין זיקה ישירה. יש איזה בחורה אחת שהיא לא יהודיה אבל היא לומדת בבי"ס יהודי בברלין, היא פוגשת את זה בצורה יותר חזקה. אנשים בגרמניה, בגלל ההיסטוריה המשותפת שלנו, יש להם עניין בסיסי מאוד חזק בישראל."

 

מי הקהל העיקרי - גרמנים או ישראלים?

 

"כיום, אין מה לעשות, זה גרמנים. כי זה פרוייקט של ערוץ טלוויזיה גרמני. מקדמים את זה באתר שלהם. זה התחיל בדיוק שהקאנסלר של גרמניה הגיעה לישראל, אז הגיעו הרבה חדשות מישראל, ואז היו הרבה הפניות מהאתר ומשם זה המשיך. אגב, הפרוייקט הזה יהפוך לסרט, שישודר ב ZDF ביום העצמאות הישראלי, שכעת הוא בדיוק בשלבי עריכה. בסרט יהיה את הקטעים שהחברה' הישראלים והגרמנים צילמו, וגם איך שהם צילמו וערכו את הסרטים שלהם. ובעצם אנחנו מראים את החיים שלהם. זה פרוייקט די נסיוני מבחינת הערוץ הטלויזיה שלנו, אנחנו בד"כ עושים רק טלוויזיה. השילוב הזה של אינטרנט וטלוויזיה, המדיה החדשה, זה משהו חדש. זה לא היה פשוט להרים את זה. עדיין לא פשוט – מרימים גבות."  

 

מרימים גבות ב ZDF?

 

"בהתחלה כן, היו כאלה שהרימו גבות, זה היה נחשב בעיני אנשי טלויזיה ותיקים למדיה נחותה. אבל התגובות הן מאוד טובות, מהרגע שזה עלה לאוויר, יש תמיכה גדולה מאוד מהערוץ. ובכלל יש מגמה של ערוצי טלוויזיה רבים להיפתח לאינטרנט"

 

מי בוחר את הנושאים?

 

"זה שילוב. שתדע, זה צעירים שלא היה להם ניסיון קודם בלעשות וידאו, זה קטע די מפתיע, במיוחד בשבילי שאני בתחום הזה הרבה זמן. עשינו להם סמינר של שלושה ימים שבו הראינו להם איך מצלמים ואיך עורכים, הכל בצורה מאוד פרימיטיבית, מצלמות פשוטות, תוכנת העריכה הבסיסית של Windows. הרמנו סרבר בגרמניה שאליו הם מעלים את הסרטים. והם עושים את הכל לבד. הם השתלטו על זה מאוד מהר. עוד פעם, זה לא משהו מאוד מורכב אבל בכל זאת."

 

מה המהות של השם, Real Time Players?

 

היתה הרבה התלבטות לגבי השם. הרעיון היה שהם שחקנים בריל טיים, שמשחקים בזמן אמת. זה לא בלוג כתוב שזה אומר שהתגובות לא מיידיות. שזה משהו שאנחנו צריכים להתמודד איתו. כמובן שאי אפשר לייצר סרט וידאו בתוך שנייה כמו שאפשר לייצר טקסט בבלוג. הכוונה היא בכל מקרה, שהחברה' הגרמנים מציבים שאלה בסוף כל וידאו כלפי הישראלים, או הישראלים לגרמנים. ואז הם גם נותנים תשובות אחד לשני. בנוסף יש גם בלוג כתוב שהוא באנגלית שבו ניתן להגיב כל הזמן, ומגיבים כל הזמן. התגובות שאנחנו מקבלים הן מאוד חזקות. יש גם ביקורות שאומרות שאנחנו עושים יחסי ציבור לישראל ולא מתייחסים לנושאים אחרים כמו הכיבוש ודברים כאלה. אבל גם לא חסרות תגובות חיוביות של אנשים המבינים את המטרה של הפרוייקט. וזה חלק מהעניין שאנשים גם מגיבים לזה. זה עושה את זה מאוד מעניין."  

 

תודה רבה אלון.

 

"תודה לך"


המקום: גרסת היוצר

אבי כהן. בתעשיה הזאת, השם הזה נושא עמו הרבה מאוד משקל. האיש הזה היה מאחורי "העולם הערב", "פלטפוס", "החרצופים", ועוד סדרות רבות שהן מהאושיות של הטלוויזיה הישראלית. לאחרונה נוספה לרשימה הזאת גם "המקום", וכעת לאחר העונה הראשונה ולקראת העונה השנייה, חשבתי שהגיע הזמן שאבי ואני נשב, man to man. מהי ההשראה לסדרה? מה מייחד את "המקום" מסדרות אחרות (מסתבר שזיונים זה לא הכל)? למה ניתן לצפות בעונה השנייה?

 

כל זאת ועוד, בראיון בלעדי עם היוצר של המקום.

 

תהנו!

 


רטרוספקטיבה - בין הכסאות

טוב, אז הבלוג קיים כבר זמן מה. בזמן הזה הספקתי לעשות לא מעט דברים ואני מקווה מאוד שהטוב יותר רק לפנינו. עם זאת, יש כמה קטעים שלי שבשל סיבות כאלו ואחרות (חוסר מרץ שיווקי מצדי, סטלנות, חוסר עניין לציבור) לא קיבלו את התהילה שמגיעה להם (וואי, התעייפתי מרוב ציניות). 

 

בהתאם לכך החלטתי לחזור לקטעים ששחררתי בעבר שנפלו להם בין הכיסאות:

 

1. מאחורי הקלעים של החדשות - הקונטרול : אחד מהקטעים הראשונים שהחלטתי לערוך בצורה טיפה יותר "אמנותית" ולצערי הוא לא זכה לצפיות מרובות. אני מודה - הוא מלא באפקטים צ'יזיים, אבל עדיין יש לי מקום חם בלב בשבילו. וההמנון האפי של M83 ברקע בהחלט רק מוסיף:

 

 

2. ראיון עם אפרת רייטן: הראיון השלישי שערכתי בשביל הבלוג. מתברג עוד בתקופה שהיתה לי התלהבות ראשונית מהקונספט הזה של עריכה והשפעה עמוקה ומחלחלת של תוכניות בסגנון "בליינד דייט". בקיצור - טיפה השתגעתי עם הכתוביות. לאחר צפייה נוספת, ייתכן שהגזמתי קצת עם אורך הקטע, אבל אני בהחלט חושב שהוא שווה צפייה:

 

 

3. ראיון עם עידן אלתרמן ויעל לבנטל: ראיון יותר עדכני שלי עם יוצרי "לא לפני הילדים". תכלס - אני נורא נהניתי לשבת עם עידן אלתרמן (וגם יעל מדהימה) - הבן אדם פשוט מותק, והוא גם מוכשר בטירוף ובעל טעם משובח במוזיקה ובסרטים ובמה לא. האם ההנאה שלי והגדולה שלו תרמו לראיון מעניין? תגידו לי אתם:

 

 

4. ראיון עם אריק רוטשטיין: הראיון הכי טרי. בקיצור - חמישה גברים וחתונה בוימה ע"י שני במאים - ערן קולירין (שבתות וחגים, ביקור התזמורת) בפרקים 1-4 ואריק רוטשטיין (הפוך, שבתות וחגים) בפרקים 5-13. לקראת הפרק החמישי ראיינתי את אריק על השוני הסגנוני בינו לבין ערן כבמאי, וכיצד השוני הזה מתבטא בסדרה (כדבריו " שתי סדרות שונות בסדרה אחת"). אני מצאתי אותו מאוד מעניין, ובאופן כללי, אני מאוד ממליץ על הסדרה הנפלאה והעשירה הזאת. ואם כבר אנחנו מדברים על חמישה גברים, אזי הפוסט האחרון שלי היה על הפסקול היוצא דופן של הסדרה, בו ראיינתי את מלחין הפסקול (שכתב את הפסקול גם עבור "ביקור התזמורת") והצעתי 5 קטעים מהפסקול לשמיעה ולהורדה - מומלץ להחריד. אה נכון... הראיון:

 

 

אני חושב שנסתפק בארבעה/חמישה קטעים להפעם. אך ארצה לסיים בתזכורת קלה -עדיין חסרות לנו 100 חתימות על מנת להגיע ליעד בעצומה למען עונה שנייה למתי נתנשק. קדימה פיפל! אני לא אוכל להראות את זה לדלית טרם נגיע לפחות ל-500 חתימות. חתמו על העצומה עכשיו! [כמובן, רק אם אתם רוצים. אני לא מכריח אף אחד.. :-) ]

 

ובזאת ההזדמנות, אני נורא רוצה להודות לכל מי שראה את הקטעים הללו ואחרים ששחררתי בחודשים האחרונים. תודה רבה לכולכם!! ושתהיה לנו המשך שנה נפלאה ופוריה ביחד.


לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים