שתי עונות של הישרדות כבר מאחורינו ובשבת הקרובה מתחילה השלישית. למה יש לנו לצפות בעונה החדשה? תכירו את האישה עם התשובות - ציפי רוזנבלום העורכת תוכן הראשית של הישרדות הפיליפינים.
ספרי לי בקצרה על הרקע שלך בטלוויזיה:
אני יוצרת ועורכת התוכן של שתי העונות הראשונות של משפחה חורגת. לפני זה יצרתי ובייימתי את "המשימה" שזו סדרה ששודרה בלווין. אני גם יצרתי את מלחמת המינים ששודרה בערוץ 10. וביימתי עוד כל מיני פרוייקטים אחרים.
איך הגעת לערוך את הישרדות?
חברת ההפקה והערוץ פנו אליי והציעו לי. הישרדות זה פורמט מרגש. זה הפורמט הכי גדול שיש בארץ. אין משהו אחר שמשתווה לו - לא בסדר גודל הפקתי, לא בסדר גודל של אנרגיות והרפתקה. שמחתי לקחת את זה.
חשבת לעשות את הישרדות לפני כן?
עד היום, למעט פרויקטים קטנים, עשיתי רק פורמטים שלי. מטבע הדברים סיימתי את משפחה חורגת והתחלתי לחשוב מה הדבר הבא שלי. ואז ההצעה הזו נכנסה, והדברים שלי נדחו לקצת מאוחר יותר.
איך היית מגדירה את העונה הזאת?
אני חושבת שהיא לחלוטין העונה הרגשית. אני חושבת שקצת חזרתי לבייסיק של מה שקורה לאנשים כשהם מוצאים את עצמם על אי בודד עם אנשים אחרים שהם לא מכירים. בעונה הזו אני הולכת הרבה יותר על התהליכים הרגשיים ומה שעובר על הדמויות, כמובן בתוך הפלטפורמה של המשחק. זה מייצר בעיניי משחק מאוד מעניין כי הם מגיעים טעונים לדברים, לא רק אסטרטגית, אלא גם רגשית. וגם אין להתעלם מכך שזו העונה השלישית ואנשים כבר מכירים את המשחק. אז מצד אחד אין את התמימות של העונה הראשונה שהיה בה משהו מקסים. ומהצד השני אין את ההארדקור - רק משחק ורק אסטרטגיה של העונה השנייה. יש איזשהו שילוב של אנשים שיודעים לשחק את המשחק אבל גם באו עם רצון ללמוד משהו על עצמם. וזה יוצר בעיניי עונה מאוד מרגשת ומפתיעה.
זה יותר מאתגר לייצר עונה שלישית או עונה ראשונה לסדרה?
אני חושבת שזה פשוט אתגר מאוד שונה. כל עונה צריכה לפצח את עצמה. בין אם זו עונה שלישית של הישרדות או עונה שנייה של של משפחה חורגת, אתה בכל פעם צריך להיות במצב שאתה מייצר חדש - שאתה מביא משהו שעוד לא ראו. אבל אין ספק שהאתגר של לעשות משהו בפעם הראשונה או בפעם השלישית הוא שונה. אסור לשכוח שבעונה הראשונה של הישרדות היה אתגר הפקתי. בארץ אף פעם לא עשו את זה. כך שמעבר לפיצוח התוכן בעונה הראשונה שהיה מבריק, ושאפו לאייל ורוית, היה אתגר הפקתי מאוד משמעותי. בעונה השלישית, אני כבר עבדתי עם הפקה מתורגלת היטב. טכנית, איך עושים את הסדרה הזאת כבר יודעים - מבחינה הפקתית, מבחינה לוגיסטית וכו'. האתגר הוא רק לחדש בתוכן, ולהביא משהו, שלצורך העניין, לא ישבו בבית ויאמרו – "הוא כמו משה מהעונה הראשונה", "הוא כמו אופיר מהעונה השנייה" וכו'..
אני שמח שאת אומרת את זה, איך את חושבת שהקאסט הזה שונה מהקאסטים הקודמים?
אין קשר בין הקאסט הזה לקאסטים הקודמים חוץ מהעובדה שכולם בני אדם. זה קאסט מאוד אחר. אני חושבת שאי אפשר יהיה, גם אם יתאמצו, לעשות השוואה. אני חושבת שמה שמייחד את הקאסט שלי הוא שאלו אנשים שרצו לעבור חוויה ובאו עם נכונות מאוד גדולה לעבור דרך דברים ולא ליד דברים. לא רק לבוא ולשחק את המשחק, אלא לבוא ולהתמודד עם מה שזה עושה לך. כל אחת מהדמויות בעונה הזאת עברה משהו ושיתפה בזה. יש קבוצה שלמה של אנשים וורבליים שיודעים לבטא את עצמם מעולה.
אנחנו נראה את השינוי על זה המסך?
באחד מהסשנים, עורך ישב על אחד הפרקים הראשונים ומיד אחרי זה עבר לערוך את אחד הפרקים האחרונים. הוא לא זיהה את אחת מהדמויות אז הוא שאל אותי אם עשיתי טוויסט באמצע העונה שהכנסתי דמויות חדשות. כי מעבר לכך שהם רזו - הבן אדם עבר שינוי נפשי - סגנון הדיבור שלו, האינטונציה שלו, וכמובן המראה שלו, משהו במבט של העיניים שלו. העורך לא זיהה שזה אותו הבן אדם. במהלך הצפייה בעונה, על המסך, השינויים האלו קורים לאט לאט. אבל הם עברו שם בחלקם שינויים מרתקים. אני יודעת להגיד שהייתי צופה מהצד במהלך הצילומים, ועכשיו בעריכות, וזה נורא מעניין להסתכל על זה.
לקחת איתך משהו מהעולם של משפחה חורגת להישרדות?
בסופו של דבר, העשייה שמעניינת אותי היא כזאת שמתעסקת באנשים ובאופציות שיש לכל אחד מאיתנו לעבור שינויים. לשנות את החיים שלו. ללמוד על עצמו. החל מ"המשימה" שזה היה לימוד על חברה אחרת כי זה היה על דתיים/חילוניים ועובר למשפחה חורגת שזה לימוד על איך שאני מתנהל עם עצמי בתוך המשפחה שלי דרך פריזמה של כסף ועובר להישרדות שזה תנאי מעבדה מופלאים לראות שינויים באנשים. אני חושבת שבכלל הפורמטים של ריאליטי ודוקו ריאליטי הם פורמטים שמתעסקים בבני אדם וברגע שאתה מתעסק בבני אדם אז בעיניי אין דבר מרתק יותר מלראות בן אדם לומד. לומד על עצמו – לא לומד אנגלית. כשמסתכלים על ילדים, תמיד מרגש הצעד הראשון שלהם, כי זה דבר מאוד ברור. אבל גם בני אדם מבוגרים, כל יום משתנים וכל יום מתפתחים ויש בתהליך הזה המון כאב גדילה והמון חדוות גילוי, בעצם כל הדברים שעוברים על ילדים מאוד בבירור ממשיכים כל הזמן לקרות בחיים שלנו ואני חושבת שזה הדבר הכי מרתק שיש בעולם.
מה את חושבת שהכי יפתיע חובבי הישרדות וותיקים בעונה הזאת?
אני חושבת שזה אותו הדבר שמפתיע בעונה ה-17 לעומת העונה ה- 16 ולעומת העונה הראשונה של הישרדות. אני חושבת שבסופו של דבר זה הסיפורים שיוצאים והתהליכים שמביאים לניצחון. אני חושבת שיש הרבה יותר סיפורים אישיים. אני חושבת שרמת האינטימיות שאתה יכול לחוות עם הדמויות היא יותר גבוהה משתי העונות הקודמות.
ומה יש לך לומר על "התערבות הפקה”?
תראה שורה תחתונה - מעבר ללהיות נחמדים למתמודדים או להיות צדיקים ולא לשקר, שזה גם ערך חשוב בעיני, המטרה היא לעשות טלוויזיה טובה. אני חושבת שטלוויזיה טובה קורית שנותנים לאנשים להתמודד. אם אתה מתחיל לייצר מהלך נגד מישהו, ואתה רוצה להדיח אותו וזה מהלך קשה, ואתה עושה ויוזם. אם אני בסוף פוגעת במהלך שלך, אז בפעם הבאה אתה לא תתאמץ. תהיה לי טלוויזיה משעממת. בסופו של יום, הדברים שהיו חשובים לי ביציאה להפקה, בעיקר אפרופו הקאסט, זה להביא קאסט שאני רוצה שכולם יגיעו לגמר. לדעת בביטחון מלא, שאני לא נתקעת בשום סיטואציה עם דמות שהיא הכוכב של הסדרה ואם היא עוזבת לי אז אכלתי אותה והסדרה תהיה רעה. להגיע למצב שיש לי תוכנית עם קאסט שלם שמי שמגיע לגמר יהיה לי גמר מעולה. וכל דמות שתישאר הרבה זמן על המסך, יכולה לסחוב את הזמן הזה. כלומר יש לה לאן להתפתח, יש לה מה להגיד על החיים, יש בה אנרגיות ועניין. אנחנו עבדנו פה כמו מטורפים, ראיינו אלפי אנשים, מערכת מאוד גדולה, שבנויה גם על מאגרים של חברות הפקה, וגם על האבחון של מורן מרציאנו, וגם על עורכי התוכן שעובדים איתי. היה מאמץ מאוד גדול לצאת עם קאסט שכל מי שיגיע לגמר נהיה שלמים איתו. וברגע שזה מתקיים אין לך שום סיבה להפעיל מניפולציה על הדברים.
הישרדות זו הפקה מאתגרת – מה היה הכי קשה לך על האי?
מה קשה? היה לי חוויה מטורפת. זה בעיני דבר מדהים. זה פתאום להיות בטבע. זה פתאום להיות תלוי בגאות ושפל. זה פתאום להיות באמצע צילומים ומתחיל לרדת עליך גשם, וזה לא כמו גשם בתל אביב שזה מטפטף טיפין טיפין כאילו מישהו עומד מעליך ומרוקן עליך דליים של מים. להיות בים באמצע בסערה. מבחינתי זו היתה חוויה מטורפת. אני חזרתי בהיי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
