כשפתחתי את הבלוג הזה, שאלתי גולשים, עמיתים ואנשים הקרובים אליי מה הם רוצים שיהיה בבלוג. עכשיו, 15 פוסטים לאחר מכן, אני נענה לבקשה ספציפית, שבאופן מוזר חזרה על עצמה מספר פעמים, ועוררה סקרנות והתלהבות רבה בקרב רבים מכם.
הנושא - סמים.
כתב - ירון לונדון.
שימו לב: ירון כתב עבורנו קטע מאלף - חכם, שנון, מצחיק ועוקצני, כמו שרק הוא יכול. כל מילה נוספת (שלי) מיותרת:
"שלום, אני סבור שניזקה של המלחמה בסמים, קלים כקשים, עולה על התועלת שבה. עמדתי אינה מבוססת על עקרון חופש הפרט, אלא על שיקולי עלות-תועלת. אסביר בקצרה: ציבור צרכני הסמים, ובמיוחד הסמים הממכרים מאד, הוא ציבור צרכנים שבוי שישלם כל מחיר עבור הסחורה. ככול שהאכיפה מצליחה לצמצם את כמות הסחורה בשוק, עולה מחירה. כאשר עולה מחירה, נאלצים צרכני הסמים לבצע פשעים רבים יותר כדי שיהיה ביכולתם לקנות סחורה יקרה יותר. זה מעגל פתאים: המלחמה במה שהוגדר ע"י החברה כפשע, גורמת להתגברות הפשע, העולה לחברה במחיר גבוה יותר מאשר אספקת סמים במחיר סביר לכול מי שמתעקש לדפוק את עצמו. את סכומי העתק שייחסכו אפשר להפנות להסברה ולגמילתם של מי שחפצים בכך. ככל הידוע לי, מריחואנה מזיקה, אבל איננה מזיקה יותר מכמויות מופרזות של חמאה, וכשם שאיני רוצה שיימנעו מחובבי חמאה למרוח את פרוסות לחמם בשכבות עבות של מזון רווי כולסטרול, כך אינני רוצה שתיאסר צריכת המריחואנה.אין צריך לומר, שאיני משבח את זללני החמאה, כשם שאיני מייחל לכך שאנשים יתמסטלו."
ירון לונדון
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
