אין ספק שערוץ 10 עלה על גל לאחרונה ונכנס הרבה יותר עמוק לתודעה הקולקטיבית שלנו. כתבות רכילותיות יותר או פחות מתפרסמות מדי יום בכל העיתונים לגבי הערוץ, הישרדות (ע"ע התחת של מרינה,נועם ההורס ודן התחמנו), הדוגמניות,ההנהלה, הפוליטיקה הפנימית, התרבות הארגונית... אבל אלו הדברים שפחות מעניינים אותי. "הבראנז'ה" יכולה להיות כל כך משעממת ומונוטונית, ובלוגרים מצד שני, למרות החוסרים והחסכים - עורכים, נסיון, כישוריי דקדוק ואיות (וכישרון בכלל), מצליחים להיות צבעוניים יותר (אפילו עם התאמת הצבעים בבלוגים שלהם מזעזעת) מעניינים יותר, פחות צפויים.
החלטתי לאסוף מספר פוסטים מעניינים שנקלעו לדרכי בחודש האחרון. בתאבון:
1. הפסיכופט המתורבת מסכם את הפרק של אתמול בהישרדות. טעימה קטנה:
"עידן קפון זוכר את הערכים האיטלקיים עליהם הוא גדל וממשיך לדבר כל הזמן על המשפחה שלו ועל כמה חשוב להישאר נאמנים לה ולשמור עליה. אין ספק שעל זה בדיוק מבוססת כל משפחת פשע שמכבדת את עצמה. קפון גם ככה נראה קצת פסיכופט אז אולי הוא מצא את הייעוד שלו. (אורי צציק הציע בתגובות לקרוא לו עידן אל-קפונה. וואלה מתאים)".
2. רב ערוצית - "קמתי בבוקר, עילפתי את הבנות". פוסט משעשע על מה שהיה קורה אילו לשורדים היו בלוגים ומה היה נכתב בהם. לראיה:
"אבל האמת, הכי טוב לו היה אינטרנט על האי והחבר'ה יהיו יכולים לכתוב בלוגים בזמן אמת. פוסט ראשון של נועם: "קמתי בבוקר, נכנסתי לים, עילפתי את הבנות". פוסט ראשון של דן: "קמתי בבוקר, הערתי את הבנות, ואמרתי להן להביא לי קוקוס". פוסט ראשון של משה: "אף אחד לא העיר אותי בבוקר. רק כשמרינה צרחה 'דןןןן' הרמתי את הראש וראיתי שכולם גמרו לי את כל הקוקוסים".
3. הבלוג של שלמור אבנון עמיחי - "שרדתי!". פוסט ממש מצוין שנכתב ע"י הפרסומאי גלעד שלמור בעקבות הפרק של ה - 120 דקות של הישרדות ששודר בשבת שעברה, בו הוא מנתח בצורה מעניינת ומדוקדקת את הסיבות להצלחתה של הישרדות, ומה באמת מושך אנשים לראות את התוכנית. קטע קצר:
"אז מה בעצם מביא לרייטינג ממוצע ומטורף של 25 אחוז תמורת מאה עשרים דקות של מריחת זמן? טוב ששאלתם. ובכן, במגוון האנושי שלה, הישרדות מספקת נקודת הזדהות לכל אדם ואדם מן האוכלוסייה הצופה. בין אם זה פרופסור באוניברסיטת תל אביב או פקיד בנק מבאר שבע, כל אחד יכול למצוא את הדמות שאיתה הוא מזדהה ואותה הוא אוהב או מעודד. יתרה מזאת, אותה דמות פושטת את בגדיה מגדירי הסטאטוס ותחת איתני הטבע כולם שווים לכולם.על האי, זה לא משנה מי איש עסקים ומי מלצר, המנצח יהיה זה שינקוט באסטרטגיה הנכונה והמתאימה ביותר. אפקט ההזדהות רק מתחזק כשהמשתתפים, בלשון המעטה, לא כואבים בעיניים. כידוע, אנשים יפים עוברים מסך יותר טוב מכאלו שהם לא, בטח כאשר הם מסתירים טפח וחושפים פלחיים. את מס הפוליטיקלי קורקט, או את מס המציאות(ריאליטי),אם תרצו, נאלץ הצופה המסכן לשלם בדמותו של משה, הלוזר הנצחי, שצובט באוזן עם השפתות הכי לא חינני בטלוויזיה מאז עוזי ברעם."
4. הבלוג של זרובבלה בתפוז - "הדוגמניות עולות לאוויר!". ביקורת מגניבה וסגנונית (אם טיפה גזענית) על הפרק הראשון של הדוגמניות, בו זרובבלה מחלקת את הדוגמניות לשני מחנות - המרוקאיות והרוסיות. כל מילה נוספת מיותרת, לכו תקראו את הפוסט.
5. בלוג הנאצה נגד בעלי של ריטה הסוררת (בת ה-41) - " בעלי הדביל מאיים לפרק את החבילה בגלל הישרדות באיים הקריביים". הבלוג הזה מאוד מומלץ באופן כללי. למי שלא מכיר, להלן התיאור הקצר והקולע של הבלוג: "בבלוג זה אנאץ, אחרף ואקלל את בעלי פעם ביום". אני חושב שבמקרה הזה שמרתי את הטוב ביותר לאחרון. מדובר בפוסט פשוט מבריק, מאלף ומצחיק בטירוף, בו היא מנתחת ומבקרת את כל המתמודדים ומקבילה אותם בתכונותיהם השונות אל עצמה ואל בעלה (השנוא). פשוט גאוני. ציטוטים מובחרים:
על עידן - "עידן מפחיד אותי מאד עד כדי צמרמורות וכל פעם שהוא מופיע אני נתקפת זיעה קרה. יש איזה קטע עם אמא שלו שהוא כל הזמן מזכיר אותה ברמזים ועם מבט מנצנץ רוע ויש לי הרגשה שהוא כמו בהיצ'קוק הזה עם הבן שהיתה לו אמא מתה בכיסא גלגלים שהוא כל הזמן עשה דברים בפקודתה בכאילו למרות שהיא היתה מתה ובפרק האחרון שראו שהוא מלא זעם ומתעב את כל החברים שלו בסתר בכלל הבנתי שהבן אדם פסיכי ממעלה ראשונה"
על מולי וגיא - "אני גם הכי שונאת את מולי המפגר שאם הייתי יכולה הייתי שמה לו רגל שיפול בכל המדרגות עם החוטים של התפילים שלו וגיא נראה לי כמו חיה ששכחתי איך קוראים לה אולי צירוף של חולדה עם בונה ולמור"
טוב, נראה לי שזה מספיק להיום. הפה שלי התעורר לאחר שהיה רדום כמה שעות אחרי טיפול שיניים. אני חושב שאני אוכל עכשיו.
סופ"ש נעים!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
