אוף טופיק: דברים שעושים לי את זה (לאחרונה)

בבלוג הזה יוצא לי לדבר הרבה על ערוץ 10. הרבה מאוד על ערוץ 10. ולא מזדמן לי כל כך לדבר על עצמי - סוג של פשע בעיני. נכון, כתבתי בעבר כבר פוסטים שבהם המלצתי על בלוגים שאני אוהב, ופוסט אחד שבו סיפרתי לכם על הטורדנות הכפייתית שלי בקונטקסט של הדמות של יהורם גאון ב"גם להם מגיע". עכשיו שסקרתי פוסטים קודמים כנהוג בקודש, ניתן לגשת לעניינים. ובכן, ישנם שלושה דברים (למרות שבעבר אמרתי שניים, החלטתי בסוף על שלושה) שאני חי בשבילהם ובזכותם  - סרטים, מוזיקה ומשחקי וידאו (ולא בהכרח בסדר הזה).

 

כבר הרבה זמן שבא לי לשתף אתכם בסרטים, משחקים ואלבומים שאני אוהב. אם כך החלטתי להמליץ לכם היום על כותר אחד בכל אחד מתחומים הנ"ל שמלווה, מכתיב, משנה, ומעשיר את חיי בזמן האחרון. לאו דווקא אעסוק בדברים חדשים, אלא בדברים שעושים לי את זה לאחרונה בלי קשר לזמן שבהם יצאו.

 

ובכן, נתחיל:

 

סרט

 

Walk Hard: The Dewey Cox Story - או ג'אד, ג'אד (ג'אד אפטאו - "סופרבאד", "הדייט שתקע אותי", "בתול בן ארבעים" ועוד), כמה שהנעמת לי את השנתיים האחרונות. סוף סוף קומדיות שונות ומרעננות שמצליחות להיות חכמות ולרגש ובאותו הזמן גם לספק את הצורך הבסיסי הזה בצחוק מתגלגל שממלא את חלל החדר. אני מודה - הסרט שלו שאני הכי אוהב זה Superbad (או חרמן על הזמן בתרגום לעברית) המדהים, אבל אני חושב ש Walk Hard מתברג יפה במקום השני. מדובר בפארודיה מצחיקה ומרגשת על כוכב רוק פיקטיבי (שהוא סוג של שילוב של כוכבי רוק גדולים כמו ג'וני קאש, אלביס, באדי הולי, בוב דילן, בריאן ווילסון מהביץ' בויס ועוד) המלווה את כל שלבי חייו, מהילדות העלומה בדרום ארה"ב, דרך נישואים וגירושים רבים והתנסויות בכל סם אפשרי, עד למותו והכרתו כאגדת רוק. את דיואי עצמו משחק ג'ון סי ריילי, והוא פשוט עושה שם את תפקיד חייו צריך לראות כדי להאמין. ובנוסף יש שם אנסמבל קאסט מטורף עם כל קומיקאי עכשיוי שאתם יכולים לחשוב עליו או עליה המגלמים מוזיקאים גדולים שחיו בתקופות השונות של חייו (של דיואי), כמו באדי הולי (פראנקי מיוניץ מ"מלקולם באמצע") והביטלס (ג'ק בלאק בתור פול מקארטני, ג'ייסון שוורצמן בתור רינגו סטאר). והדובדבן שבקצפת - השירים פשוט נפלאים. אז נכון, הסרט לא מושלם, כמו כל סרטיו של ג'אד הוא מרגיש טיפה יומרני לעיתים וקצת ארוך מדיי. אבל בכל זאת הסרט מספק די והותר קטעים מבריקים על מנת שאוכל להמליץ עליו בפה מלא - לא לפספס.

 

הטריילר:

 

 

מוזיקה

 

Built To Spill - Keep it Like a Secret - במקרה הזה מדובר בדיסק ישן למדיי, משלהי שנת 1999. הסיפור הוא שלאחרונה מצאתי את עצמי במחסור לאחר שחרשתי כל דיסק אפשרי של Of Montreal, הלהקה האהובה עליי בשנה האחרונה (ודברים נכבדים אחרים). פשפתי בדיסקים שלי ומצאתי את Keep it Like a Secret ארוז עדיין בניילון. קרעתי את הניילון והכנסתי את הדיסק למערכת. ומאז הוא פשוט לא יצא. ראשית, למי שלא מכיר, Built to Spill היא אולי להקת האינדי רוק הטובה בכל הזמנים. ובוודאי אחת מהיחידות שבאמת ניתן עדיין לשמוע סולואים ארוכים ונפלאים של גיטרה בכלל וסלייד גיטאר שמימית בפרט. אמנם Perfect From Now On, הדיסק השלישי שלהם יותר טוב מ Keep it Like a Secret (שהוא הדיסק הרביעי) והוא ממש יצירת מופת, אך זה האחרון לא נופל ממנו בהרבה. מצאתי את עצמי נשאב מחדש אל הטקסטים הנפלאים, מתענג על הכאוס המושלם של הגיטרות, ואני לא בטוח שאני רוצה לשוב. אם אתם מחפשים לשמוע קלאסיקת אינדי רוק שתיגע בכם בכל המקומות הנכונים ותמשיך לתגמל אתכם עם כל שמיעה נוספת. מצאתם. :-)

 

השיר הראשון מהאלבום:

 

 

משחק וידאו

 

Super Mario Galaxy: Nintendo Wii - שיגרו מיאמוטו. כך קוראים למעצב הראשי של משחקי הדגל של נינטנדו. הוא זה שהביא לנו את מריו ואת זלדה ונחשב לאבי משחקי הוידאו כפי שאנו מכירים אותם היום. משחק המריו האחרון שיצא לווי, עומד בכבוד במורשת שלו. המשחק כל כך יפה, מגוון, מלא חן ודמיון שזה פשוט מרגיש כאילו אתה נמצא ממש באיזו אגדה מופלאה. המשחק נאמן לקלאסיקות שקדמו לו ובאותו הזמן הוא מצליח לחדש ולהציב סטנדרט גבוה יותר. אה והפסקול.. הוא עשוי להיות הפסקול הכי יפה שאי פעם נעשה למשחק וידאו. והשליטה - פשוט מושלמת. אם יש לכם ווי ואין לכם את המשחק הזה - תתביישו לכם. אם אין לכם ווי - מה קורה אתכם? לכו קנו ווי עכשיו. אני לא מאמין שתתחרטו.

 

אחד מהטריילרים:

 

 

בונוס - טלוויזיה

 

Battlestar Galactica - הסדרה הכי טובה היום בטלוויזיה האמריקאית. חידוש של סדרת Sci-Fi קלאסית משנות ה - 70, על בני אדם שחיים בקצה השני של הגלקסיה בשלום ובשלווה ב 12 קולוניות שונות עד שבאים רובוטים קטלניים, הסיילונס, הורסים להם את הקולוניות, ומשלחים אותם למסע מופלא (למען הישרדות הגזע האנושי) אל הקולוניה ה-13 המיתולוגית האבודה - כדור הארץ. החידוש יותר ריאליסטי, אלים ואפל. ובקיצור - מבריק, פשוט מבריק. בדיוק עכשיו החלה העונה ה - 4 והאחרונה של הסדרה, ובינתיים - הכל טוב :-). ניתן למצוא את הסדרה בבלוקבאסטר וספריות וידאו אחרות. מאוד מומלץ.

 

פרומו לעונה הרביעית:

 

 

חג שמח לכולם!!!

 

PEACE

 


אפקט הישרדות: חלק ג' - השיר

בשנה שעברה לא היה אפשר לזרוק אבן בלי לפגוע ברדיו שממנו נבעו צלילי השיר "רוצה בנות" של חובבי ציון. כה פופולארי היה השיר וכה מעצבן שמצאתי עצמי פעמים רבות מפנטז על איזושהי פעולת תגמול בחברה' שיצרו אותו. ולמה כל זה קשור אתם שואלים? ובכן, לאחרונה שט באינטרנט קאבר מיוחד לשיר הזה עם טקסט משעשע למדיי שנושאו סיכום ביניים של העונה הראשונה של הישרדות. ובאורח פלא, הקאבר הזה והקליפ שנעשה לכבודו הצליחו טיפה להוריד את חמתי כלפי השיר הארור הזה. הבחור, ירון זמיר, הצליח איכשהו לעשות את זה פחות מעצבן.

 

מה שנקרא - סוף טוב הכל טוב :-)

 

בכל מקרה - תהנו!

 


חמישה גברים וחתונה - המוזיקה

אתמול שוחחתי עם המלחין הראשי של חמישה גברים וחתונה, חביב שחאדה חנא. לחביב, תושב חיפה, יש רקע עשיר במוזיקה. הוא הלחין פסקולים עבור מספר סרטים דוקומנטריים, מחזות, ולאחרונה הלחין את הפסקול של "ביקור התזמורת" (שערן קולירין, יוצר הסדרה, כתב וביים) וזכה על כך בפרס אופיר ("האוסקר הישראלי") על המלחין הטוב ביותר.

 

חביב, מהן ההשפעות שלך במוזיקה שאתה מלחין?

 

"אני רב סגנוני. אני כותב מוזיקה ערבית וגם מוזיקה מערבית. יש לי רקע והכשרה במוזיקה קלאסית מערבית וגדלתי על מוזיקה ערבית. בנוסף, אני מושפע גם מרוק ופופ וניתן לשמוע את ההשפעות הללו, את האנרגיה של הרוק, בנגינה שלי בסדרה. כלומר, מצד אחד אני מת על באך, אבל גם על אום קולתום, ועל סטינג. בקיצור - מגוון."

 

כתבת את כל המוזיקה לסדרה?

 

"אף פעם לא קורה שבן אדם אחד כותב את כל המוזיקה לסדרה. אבל כתבתי את כל מוזיקת המקור לסדרה [כולל את הפתיח ואת המוזיקה העוצמתית בסוף הפרקים]."

 

ראית את הסדרה לפני שכתבת את המוזיקה?

 

"בוודאי"

 

זה חשוב?

 

"חשוב מאוד. המוזיקה מתחילה להתגלגל בתוכי כשאני רואה תמונה. אני חושב שמוזיקה שאיננה מושפעת מתמונה, כמו מוזיקה לאלבום או להופעה מאוד שנה ממוזיקה לפסקולים".

 

יש גם הבדל בין מוזיקה לסרטים ומוזיקה לסדרות?

 

"לפי דעתי כן. בסרט, נגיד, יש לך סצינה של 15 שניות, אז אתה מלחין קטע של 15 שניות עבורה. מאוד מדויק. קונקרטי. בסדרה זה יותר כללי, הולכים על מודים/אווירות (דוג': מוזיקה לאווירה לירית, רומנטית, אקשן, מתח), ההרגשות הנובעות מהסדרה.  ניקח לדוגמא סצינה רומנטית - בסדרה, הסצינה הזאת יכולה להתגלגל על פרק 1, 7 ו - 13, אתה מבין. התחכום בסדרה היא לבנות מוזיקה שניתן לחבר אותה להרבה דברים. בנוסף, צריך ליצור את המוזיקה כך שיהיה ניתן לחתוך אותה באמצע ולהשתמש בחלקים ממנה בסצינות קצרות יותר והיא עדיין תהיה מתאימה, קוהרנטית."

 

מה חשבת על הסדרה?

 

"יש משהו מאוד מוזר בסדרה הזאת משום שהיא בוימה ע"י שני במאים. ארבעת הפרקים הראשונים ע"י ערן קולירין ותשעת הפרקים האחרונים ע"י אריק רוטשטיין. באופן כללי, הסדרה מאוד מעניינת ומרגשת, מסוג הדברים שאני מאוד אוהב. השאלה אם אפשר לבנות דברים עמוקים ואיטיים כמו בסרטים ולא סתם דברים מהירים, קצביים, הומוריסטיים, קומדיה של הרגע - זו שאלה שיוצרים תמיד מתחבטים איתה בטלוויזיה. אני, באופן אישי, אוהב את מה שהולך לכיוון המעמיק יותר. שלא תבין אותי לא נכון - הסדרה כולה יפה, מעניינת ומרגשת וגם עבור הפרקים של אריק כתבתי קטע מיוחד. אבל אריק לקח את זה למקום אחר. הקצב אחר. הביט של התמונה אחר. ערן מתעמק יותר... ערן התחיל את זה מאוד יפה וזה מתחבר לכל מה שיבוא מאוחר יותר. הוא התחיל את הקצב יותר לאט, הפרק השני יותר מהיר וכך זה תופס תאוצה. זו סוג של חשיבה שאני מאוד אהבתי."

 

מה אתה עושה כיום?

 

"אני עובד כרגע על הסדרה הדוקומנטרית החדשה של חיים יבין. חזרתי קצת ללמד. אני מנהל ביה"ס למוזיקה בחיפה. הכל ביחד."

 

[סוף הראיון]

 

בעיני המוזיקה של הסדרה פשוט נפלאה, וחביב הוא מלחין בחסד עליון. קבלו להנאתכם מספר קטעים מהפסקול:

 

נתחיל בקטע האהוב עליי (הקטע העוצמתי שמלווה את הסדרה ומופיע בד"כ בסוף הפרקים):

 

הגרסה הסימפונית:

 

 

גרסת הרוק:

 

 

הגרסה המשולבת:

 

 

פתיח הסדרה:

 

 

פתיח הסדרה (גרסה נוספת):

 

 

ניתן להוריד את הקטעים ע"י לחיצה על הכפתור הימני בעכבר ובחירה באפשרות "שמור יעד בשם"

 


לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים