שימו לב למה שקורה היום במערכת החינוך:

רפורמה חדשה (פחות מקיפה מקודמתה, אבל "באין ציפור שיר גם עורב הוא זמיר") ושרה (שכמו כולם) מריחה בחירות ומרגישה את המסך יורד (היא ממש לא בונה על ראש המפלגה שלה שיילחם עליה בבחירות הקרובות כפי שעמיר פרץ נלחם עליה לפני כשנתיים). אה, ודבר נוסף: הרפורמה המדוברת שכבר התחלנו לראות בפרסומות, עדיין לא נחתמה סופית (אבל זה כנראה עניין טכני בלבד). השילוב של הדברים לא ממש מבשר טובות.

במשרד החינוך כבר היו בסרט הזה. השבוע אמר לי אחד הבכירים: "זה מזכיר את הימים האחרונים של לימור לבנת".

 

משלושה נשאר אחד

שלושה אנשים חתמו על ההסכם עם המורים (שעדיין לא מעוגן בהסכם העבודה): אלי כהן (הממונה על השכר במשרד האוצר), יוסי וסרמן (מזכ"ל הסתדרות המורים) ושמואל אבואב (מנכ"ל משרד החינוך). זה היה במאי 2007.

אבואב כבר עזב. כהן עוזב את המשרד בחודש הבא ונשארנו עם וסרמן (עם כל הכבוד למזכ"ל שאנשי משרד החינוך כל כך אוהבים בימים אלה, כדי לחתום על הסכם, צריך לפחות שני אנשים). אמנם כהן הוא מחסידיה הגדולים של הרפורמה, אבל לא בטוח שהוא אוהב את העובדה שימיו האחרונים באוצר עוברים בניסיונות לחץ בלתי פוסקים מצידה של יולי תמיר כדי שההסכם ייחתם ומהר. היא יודעת שאם הוא יעזוב מבלי שהרפורמה תעוגן בהסכם עבודה עם המורים, התוכנית הזאת תזכה לחלקה בבית העלמין לרפורמות, לצידו של דוח דוברת. אף אחד לא רוצה להיות שם (היופי בהסכמי עבודה הוא שבניגוד להחלטות ממשלה וחוקים, אותם אי אפשר להפר, מה שמבטיח לתוכנית אריכות ימים). גם ככה, במשולש: הסתדרות המורים-משרד האוצר-משרד החינוך, יש מי שכבר מתנדב להספיד את הרפורמה ("אופק חדש", שמה בישראל).

 

אוטובוס הקסמים

השבוע שכר משרד החינוך אוטובוס לכל בכירי המשרד ולכל מי שרק רוצה לבוא ולראות את הפלא: בתי ספר שכבר עובדים לפי "אופק חדש". לקמפיין הזה מצאו שם: "זמן חינוך" (שימו לב לשמות, הכל נותן אווירה כל כך מבצעית, כיפית וקצבית. עוד שנייה אני שוכח שמדובר בתוספת שכר ושעות לימוד לחמישה תלמידים). כל כתב חינוך מקבל שלושה טלפונים ביום מדוברות המשרד שמנסה לבדוק באיזה יום הוא יצטרף לטיול. בעת הצורך מגייסים את הגימיק: "כמו טיול שנתי, אבל של בכירי המשרד".

אני חושב שמה שיוצר את העניין בטיולים שנתיים הוא האנשים - תלמידים תיכוניסטים בני 17. כשמדובר באנשי משרד החינוך, איך לומר, זה קצת פחות דרמטי. כשמדובר בסיור בן שבוע של שרה שמתמקד בפרויקט האישי שלה - ערב בחירות, זה אפילו קצת לא נעים.