|
11/2003
"איזו מין שלווה ולא עושים שומדבר"
יום שישי. השעה 19:55. הבעל ואני נכנסים למיטה ומסתכלים זה על זה בסיפוק - הבית נקי ומסודר, הכלים מארוחת הערב שטופים, השאריות במקרר, הילדים ישנים, העיתונים מסודרים בערימה בצד המיטה של כל אחד מאיתנו ושקט של יום שישי בערב אפף אותנו.
הנחתי את הראש על הכרית, והתחלתי להרהר מתי בפעם האחרונה נכנסתי למיטה לפני השעה 20:00 בערב. בעוד המחשבה תלויה לה בראשי, רעש של באסים ותופים קרע את האוויר, וקולו של DJ ניסר ברעם: "כיתה ד3 יאללה לרקוד".
פתיחת חלון מהירה איתרה את העובדה המצערת שבפנטהאוז בבניין הסמוך כיתה ד3 (ואולי ה3 או ו3) עושה מסיבה. עם אורות, נצנצים ומוסיקה מחורבנת. אאאאאהההההההה...
יש רגעים בהם ההחלטה לא לקנות דירה בשכונה דתית נראית לי שגויה ביותר. למה? למה לעשות מסיבה ביום שישי בערב? מה רע ביום ראשון או שני או מוצ"ש? (הכי טוב מוצ"ש). מה קרה? אי-אפשר לשכור איזה מועדון?
אומללים ומיואשים קמנו הבעל ואני מהמיטה והתחלנו לסגור את כל החלונות בבית, במטרה להשיג שקט מקסימלי. הרעש אמנם פחת, אבל הבאסים המשיכו להקפיץ את המיטה שלנו בקצב. נו טוב, תמיד רציתי מיטה מתכווננת שתרטוט ותעשה לי נעים בגב.
ואם כבר מדברים על חסרונות בשכונה מעורבת, אז הנה עוד כמה:
1. השכן המעצבן שבילה את כל שבת בבוקר בקניות, ודווקא ב- 14:00 בצהרים מתחיל לקדוח כדי לתלות את שלל היצירות שרכש.
2. כל הילדים שרכבו לי על אופניים מתחת לרגלים (וכמעט דרסו אותי) בערב יו"כ.
3. הדביל שצופר לחברה שלו שתרד מהבניין בלילה שבין שישי לשבת (משהו בסביבות חצות).
4. הריח של המנגל שדפק אחד השכנים במרפסת שלו בשבת בבוקר. ככה עושים לאישה בהריון?
5. העדרה של מעלית שבת.
והנה יתרון קטן (שמבוסס כולו על שימחה לאיד):
המבט האומלל על פניהם של השכנים החילונים שמעמיסים חצי בית + ילדים על הרכב בדרכם לים או לטיול בשבילי הארץ, בעוד אני מסתובבת באיטיות במיטה נותנת נשיקה לכל אחד מהילדים ומציעה להם את בילוי השבת האולטימטיבי: קריאת סיפור.
וכמה תהיות ממש לא קשורות:
האם העובדה שיש לי BA במשפטים הופכת אותי לאינטלגנטית? ונניח שאני אינטלגנטית, האם זה אמור להקנות לי באופן אוטומטי ידע נרחב בתוכנית הכלכלית החדשה, עד כדי כך שאוכל לייעץ לאנשים כיצד תשפיע התוכנית הכלכלית על אחוז המס שהם ידרשו לשלם החל מ- 1/1/04?
ראבק, כשכואב הגרון הולכים לרופא. כשיש לכם בעית מס לכו ליועץ מס. כשיש לכם בעיה משפטית לכו לעו"ד. תעזבו אותי בשקט. אני לא מבינה בכלכלה, וגם לא במשפטים. אם אתם ממש מתעקשים לשטוח בפני את כל הירהורי ליבכם אני מוכנה לתפקד כפסיכולוגית תמורת 250 ש"ח לשעה.
מה יש בי שכל עובר ושב חושב שהבעיות שלו ממש מעניינות אותי, ושממש בא לי לעזור לו?שמור בטל
נכתב על ידי nina, 17/11/2003 10:30 , בקטגוריות מקטרת, אנתרופולוגיה בגרוש
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-7/12/2003 08:57
52,560
|
