את, אני והמלחמה הבאה
עובדת איתי אחת שכנראה מאוד לחוצה מהמלחמה. היא הקימה במשרד שלה חדר מצב בו היא מרכזת את כל הערכות גורמי המודיעין והפרשנים בנוגע למלחמה. כל אדם שנכנס למשרד נדרש לתת לה את הערכתו:"נו, אז מה אתה אומר על המלחמה? מתי לדעתך זה יקרה?" (כך מתחילה החקירה)
את המידע ואת הערכות המצב של האנשים השונים היא מרכזת, ומוסיפה לזה מידע שאספה מהאתרים שהיא מחשיבה כמהימנים ביותר: תיק דבקה וענין מרכזי.
אחד הדברים שמשגעים אותה זה חוסר הרצון שלי להכנס ללחץ. מה לעשות, כשאני לחוצה אני חושבת הרבה פחות טוב. אני מעדיפה לדחות את הלחץ רק למקרים הכרחיים. כל עוד אפשר, אני משתדלת להדחיק ולהמנע.
במטרה להלחיץ אותי, היא טורחת לומר לי כל בוקר שאם היו לה ילדים קטנים היא היתה בורחת מהמרכז. אני מושכת כתפיים ואומרת שאני שונאת לצאת מהשיגרה שלי. היא רומזת שאני אמא רעה. אני אומרת לה שאני יודעת. היא מבהילה אותי בתסריטי אימה בהם הילדים שלי מסרבים לחבוש מסיכה, וטיל עם גז נופל לנו 2 מטר מהבית. אני אומרת לה שבמלחמה הקודמת סאדם לא הצליח בתקופת זמן של חודש למצוא את הבית שלי, אז למה שהוא יצליח דווקא המלחמה הזו (שכולם אומרים שתהיה קצרה יותר מהקודמת).
האמת? אני כבר מחכה שתפרוץ המלחמה, רק כדי שאני אוכל להוריד אותה מהצוואר שלי.



בלגיה הודיעה שהיא יכולה להעמיד ישראלים לדין בגין ארועי סברה ושתילה. בתגובה ישראל החליטה להחזיר את השגריר.
פששששש.... הראנו לבלגים מה זה. עכשיו האנטישמים האלה ילמדו לא להתעסק איתנו!שמור   בטל