הביאו 6, הביאו 7, הביאו 8 ילדים.

בשבת התפרסמה במוסף 7 ימים של עיתון ידיעות אחרונות כתבה על הסיכונים שבטיפולי IVF. מכיוון שווי-נט לא טרחו להעלות את הכתבה הזו לרשת קבלו תקציר:
הכתבה טוענת כי במדינת ישראל מתבצעת כמות אדירה של הפריות מבחנה (IVF) מבלי שההורים מיודעים למעשה על הסכנות הכרוכות בהליך זה (אחוז גבוהה של מומים מולדים + סיכון ללידת פגים, עם כל סיכוני המשנה הכרוכים בכך). הכתבה טוענת (ובצדק) כי המטרה של IVF לא צריכה להיות תשובה חיובית בבדיקת הריון אלא הולדת תינוק בריא.

למי שפסיפס את עלילות החודש הקודם בבלוגי המרגש הרשו לי להסביר כי ביתי הבכורה נולדה פגית. כשבאתי ללדת אותה בבית החולים הקרוב למקום מגורי סולקתי בבושת פנים בטענה שאין להם בפגיה מקום לעוברית שלי. נשלחתי לבי"ח אחר שרמת הטיפול הרפואי בו נמוכה (לדעתי הלא מקצועית) ובנוסף לכל הוא די מרוחק ממקום מגורי.
במסגרת רשימת האשמים שערכתי לי (בה אני מאשימה את כל העולם בעובדה שילדתי פגית, ובהשלכות הנובעות מכך) האשמתי גם את מערכת הבריאות בישראל על כך שלא השכילה לדאוג שבפגיות במרכז הארץ יהיה מספיק מקום לכל פגי המרכז, וגם את ההורים שעברו טיפולי IVF והשאירו ברחם 3-4 עוברים למרות שהיה ברור להם שהם יוולדו פגים. במוחי המעוות הורים אלה הם-הם האשמים בסתימת פגיות המרכז ובנידוי שלי לבי"ח פרובנציאלי נידח ושכוח אל.
מאז אני מנהלת יחסי חיבה-שנאה עם הורי IVF. מצד אחד אני מאוד מבינה את הצורך הנואש שלהם בילדים, ומרחמת עליהם ועל הסבל שהם צריכים לעבור כדי להרות. מצד שני אני מתקשה להבין את העיוורון שהם לוקים בו בכל הנוגע לסיכונים הכרוכים בהולדת ילדי מבחנה.
זו הסיבה שקראתי בשקיקה את הכתבה שהתפרסמה בידיעות, והנהנתי במרץ לאחר כל משפט.

אם ברוב תמימותי חשבתי כי מישהו ממטופלי ה- IVF יקח את כתבה זו לתשומת ליבו הרי שהדיון שהתנהל בנושא בפורום פוריות של תפוז הוכיח לי שהישראלים - כמו תמיד - נהנים לטמון את ראשם בחול. סיסמת ה"לי זה לא יקרה" ריחפה מעל הדיון כמו שרוח אלוהים ריחפה על פני המים בתחילת בריאת העולם (איזה דימוי לא רלבנטי ולא מובן).

הרשו לי לרגע להיות צינית ולנחש כי אם משרד הבריאות היה הגוף שמממן את אישפוז הפגים במדינת ישראל (ולא המוסד לביטוח לאומי) כבר ממזמן היה עובר חוק בכנסת שמגביל את מספר העוברים המושבים לרחם בתום טיפול IVF.

---

טוב, אם כבר עסקתי בפגות ובהשלכותיה, ואם כבר הפוסט הזה מתארך מעבר למקובל אצלי בבלוג, הנה כתבה - שעל אף שלל אי-הדיוקים שבה - ריגשה אותי.
ילדה בת 6 הסובלת מ- cp מלידה החלה סוף-סוף ללכת.
מנסיון אני יכולה להגיד לכם שאין דבר יותר מרגש מאשר לראות את הילד שלכם מבצע סוף-סוף פעולה שיגרתית פשוטה שכל הורה לילד רגיל תופס אותה כשלב התפתחותי מובן מאליו.
שמור   בטל

נכתב על ידי nina, 18/2/2003 11:26, בקטגוריות אם השנה, קוראת חדשות, cp, הריון ולידה, מביעה עמדה חברתית
11 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של akapulko ב-21/2/2003 02:24

52,560