זיכרון ילדות משונה שנצרב בגיל עשר: שער המגזין "טיים". על העמוד הראשון של גיליון 12 במרס 1984 הופיע איור של מרוץ כרכרות בסגנון רומאי. זו הייתה מטאפורה למצב המועמדים הדמוקרטים לנשיאות. בקריקטורה ההיא, הסוס החום משך את הכרכרה של המועמד הוותיק והמכובד וולטר מונדייל.  הסוס השחור נשא בעול הגרירה של גארי הארט הפרוע והצעיר, שחיבתו היתרה לחשפניות גרמה בהמשך לפרישה מבישה אך צבעונית.

 

הסוס מונדייל נגד הסייח הארט. שער "טיים", מארס 1984

בחירות 1984 היו אמורות לספק שיעור מצוין ומכאיב עבור הדמוקרטים במה לא עושים. המועמדים התישו אחד את השני, בזבזו משאבים יקרים ועייפו את הפעילים בריצה מדלת לדלת בפריימריז. בסוף, בנובמבר, הקאובוי הרפובליקני רונלד רייגן גירש את כל החבורה הדמוקרטית מהעיירה, וזכה בנשיאות.

 

ב-2008 הסוסים הדמוקרטים שוב ראש בראש, שוב צמודים, שוב מתישים אחד את השני ואת המנגנון המפלגתי, שוב על השער של טיים. בזמן שהילרי קלינטון מחליפה מנהלת קמפיין באמצע המירוץ, ברק אובמה דוהר. הוא כבר מזמן לא סייח שחור. גם לא סוס שחור. (ואין שום קשר לצבע עורו, שממילא לא ממש כהה, משום שאביו היה אפריקני מקניה ואמו לבנה מקנזס). סוס שחור קוראים למועמד משני, שכל הישג שלו מפתיע. זה לא המצב של אובמה. להיפך.

 

אובמה נגד קלינטון. שער "טיים", פברואר 2008

הוא פתח פער קטן אבל משמעותי במספר הצירים לועידת המפלגה, ופער משמעותי יותר במומנטום, במצב הרוח. והילרי? היא אוכלת אבק שהוא משאיר מאחוריו. כעת הכל עניין של אורך נשימה – האם הספרינט שלו עכשיו יחסל את הריצה שלה בהמשך. האם אפשר לשים הימור בטוח על זהות הסוס שיופיע במרס 2008 על שער הטיים? לא. מוקדם מדי לצעוק YES HE CAN.

 

בינתיים לפחות בדבר אחד אובמה מנצח את כולם – הוא חתום על המילה האחת ששולטת בשיח של הקמפיין כולו. CHANGE. כלומר "שינוי". הסוקרים וכותבי הנאומים שלו זיהו את הצורך, ונתנו לו מענה. CHANGE CHANGE CHANGE אובמה קורא בקול גדול. CHANGE CHANGE CHANGE רוטנים אחריו כל יתר המועמדים. והיכן שמתרחשת פארסה, יש מקום גם לסאטירה. הנה, מה ששלחה לי נטע דרור: חיבור מופרע ומצוין בין "CHANGES" של דייויד בואי ל-CHANGE של חבורת המועמדים:

 

 

 ובזמן שאובמה & CO חוגגים במפלגה הדמוקרטית, שוב יש רפובליקני קשוח שמחכה לרגע בו יידרש לקלקל להם את המסיבה. קוראים לו ג'ון מק'קיין. AND HE CAN. הוא בהחלט יכול לגרש אותם לכל הרוחות. כמו אז, ב-1984.