גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

ביום חמישי אחגוג יום הולדת 33 ובובי עם פוקר פייס בהגזמה ואני גם לא שואלת שאלות כי נראה שזה לא נופש בפונטה קאנה אז אין לי ממה להתלהב :) 

ההורות משנה הכל. זה בסדר ואנחנו מכילים את זה, אבל זה כל כך שונה. גל היא האושר הכי גדול שקיים בעולם, עד כדי כך שאני מפחדת שזה רק מה שמחבר בינינו, לפעמים זה באמת נראה ככה, שהפכנו להיות מן זוג הורים משעמם הזה שחג סביב התינוקת שלו וכבר חושב על עוד אחד לפני שהוא התרגל לרעיון שהם כבר לא זוג, אלא משפחה.

וכאילו כן, מצידו של בובי להביא עוד ילד עכשיו היום כי אנחנו לא נעשים צעירים יותר וגם ככה לדעתו אנחנו בהורות מאוחרת (רוב רובם של חברינו משני הצדדים הורים כבר לילדים בני שנתיים פלוס או לשני ילדים פלוס). אבל בונא יש סיטואציות שהוא עומד כזה מול היקום שמתקיים לו כמו שהוא צריך ובוהה בו, כאילו מה הוא עושה עכשיו, וזה מעצבן אותי ונשבעת נשבעת נשבעת שאני מגייסת את כל כוחותיי בכל קצות העצבים שלי, לנשום רגעעעעעעעעעעע ולהגיד לו בנחת או בכמעט נחת או לפחות בעדינות שלא תרטיט את עולמו של האשכנזי העדין שלי מה צריך לעשות, ובעיקר שלא צריך לעשות סיפור מכל דבר. 

השבוע קמתי בבוקר (בוקר=יש חושך בחוץ) לקחתי את גל לגן, חזרתי הביתה ובמקום כמו בן אדם נורמלי כזה, לשבת רגע בשקט כי גם ככה דיווחתי שאני מאחרת לעבודה כי יש לי שעה ספייר ועל הזין שלי שאני אעבוד בחינם כי נוספות אני לא מקבלת, אז במקום לשבת רגע בשקט לשתות קפה, להסתכל על האופק עם פיסת הים שרואים מהמרפסת שמש שלנו אפילו לעשות כמה נשימות או בכלל לשקוע באיזו מדיטציה או לדבר עם עצמי רגע על עצמי ועל החיים - לא!!!!!!11 שטפתי את הבית כמו משוגעת רצה עם הדייסון מפינה לפינה ואז עם המגב והסמרטוט, בסוף התקלחתי ודילגתי לעבודה כי בערב אבא של בובי בא עם בת הזוג שלו ולא יהיה לי זמן לנקות את הבית וכולי ככה בטירוף מנקה, מסדרת, מתקתקת, מתקלחת, עפה למקלחת, הולכת לעבודה, חוזרת מהעבודה, אוספת את גל מהגן, מושיבה אותה בכיסא אוכל, נותנת לה לאכול והיא מחזיקה את הכפית ואוכלת ואני מתמוגגת מהחכמה שלי כפרה עליה איך רואים שהיא הבת של אמא שלה ואז נמאס לה פשוט לאכול מהכפית או בכלל והיא לקחה את הכפית מהיד שלי והעיפה את כל התכולה שלה אחורה, על הרצפה, הספה והמזנון והוציאה לי את החשק לחיות לרגע.

אבל באמת שתוך כדי הוצאת החשק לחיות, דפקתי צחוק כזה כי אין מה לעשות, להקליל נכנס לי חזק לסיסטם, אז צחקתי ועשיתי תוך כדי בקרת נזקים מהירה ואמרתי יאללה כוסומו אז כן יש קצת הרבה כאן וכאן וכאן וכאן ואוי גם כאן רוטב אדום וחתיכות קציצה כי הילדה החליטה לעשות בלאגן וגם אם הם ידפקו עכשיו בדלת ויראו את כל הברדק הזה.. אז שיראו! מה לעשות? גם הם עברו את זה ומה אכפת לי.

אלו החיים, לעזאזל.