אתחיל דווקא משיר אחר,לא שלי :

https://www.youtube.com/watch?v=uNcyAzSmKpc

בשיר הוא אומר שהוא חוזר לחיים,ו בקליפ,רואים שבכל מקום שאליו הוא והבחורה מגיעים,הדברים סביבם חוזרים לחיים.

המוסיקה נהדרת,וגם הביצוע.

ועכשיו לשיר שלי. הגעגוע לירושליים שלפני החורבן,כזוג שנפרד זה מכבר,אך לא מאבד תקווה ל 'תחיה'.

ישנו כאן כמובן הכותל,שערי ירושלים,ובמקום חמור לבן של משיח- סוס לבן,של האביר הרומנטי.

בעקבות שיר השירים

אני הירושלים שלך.

ימי הזוהר שלנו חלפו

לפני עידן ועידנים.

קיר שעליו התמונות

המשותפות שלנו

הוא הכותל .

מידי פעם מבליחה תקווה

שהנה עוד מעט

נחדש ימינו כקדם.

ובנתיים,אחרים כבשוני.

מבטי מעבר לכתיפם,

שעריי נעולים בפניהם.

אני הירושלים שלך.

מיחלת לסוס הלבן

לתחיה.

שיר שכתבתי לתינוק חמוד בן שנה וחצי,שקיבל במתנה מטבח צעצוע. שיניתי את השם הפרטי של הילד,כדי לשמור על האנונימיות שלו.אני מדקלמת לו מידי פעם את השיר,והוא מקשיב בעניין.השתדלתי להכניס לשיר את כל האמלנטים שהמטבח שלו כולל.

  במטבח של סהר,

  ברביקיו ל 'על האש'.

   ברז וכיריים,

  (רעש של טיגון,ומים).

  גם מדיח לכלים,

  ותנור של לבנים.

 מקרר,כיור,

 מיקרוגל,קולט אדים.

צלחות,סכו'ם,כוסות,

פיצה עם תוספת,

ובתוך לחמניה

נחה הנקניקיה.

מחבת לטיגון,

בורגר חום,וקומקום.

טלפון ,להודעות:

'פיצה בתנור!.מהרו לכאן!'

וסהר, ,מה עושה?

סהר מבשל,אופה...

לא שוכח לאורחים,

להגיש מזלג לטעום.

ולאמר:'בתיאבון!'

לפעמים,בבלאגן,

מתגנב כדור קטן

בניתור,אל המחבת.

והתות-אל הריצפה.

רבע פיצה בין ספרים,

מלקחיים?-במכונית.

רק ביצה אחת סוררת,

מתעקשת,לא נשברת!

סהר הוא טבח נלהב

אך אינו לובש 'מדיו':

הסינר,וכובע שף,

מחכים על המדף,

בנתיים...

עברו שנים,ואני תוהה האם רישומי העדכונים עוד עובדים?... (אנשים נוטים מידי כמה שנים לשנות את כתובת המייל שלהם...)

בזמן האחרון,השתעשעתי ברעיון לחזור לכתוב כאן- מידי פעם,בהחלט לא בתדירות גבוהה.

בנתיים,

חג סוכות שמח