קשה להאמין שאין ולו אדם אחד במדינה שלא שמע על מצוקת המים בישראל. כבר חודשים ארוכים שבכל מקבץ פרסומות צועקים לנו באוזן: "ישראל מתייבשת" ואם זה לא מספיק אז היה מי שדאג להשיט עלינו קנס (היטל בצורת), כדי שאם במקרה זה לא כאב לנו מספיק באוזן, זה יכאב לנו בכיס.

 

האם זה עוזר? על פי בדיקה שנעשתה לאחרונה עלינו האזרחים זה בהחלט משפיע (אחוז השימוש במים ירד בעשרות אחוזים), אבל על הגופים שאמונים על המים ומנסים לחנך אותנו זה משפיע פחות וזאת בלשון המעטה.

 

השבוע, הזעיקו אותי דיירים ברחוב שמגר השופט בבאר שבע להעיף מבט בחשבונות המים שקיבלו בשבוע שעבר. במבט הראשון לא הצלחתי לקרוא את המספר. רק במבט שני ולאחר ששפשפתי את העיניים, הבנתי שזאת לא בדיחה. כל אחד מעשרים וארבע הדיירים קיבל חשבון  של 17,000 שקלים בעבור חודשיים. כן, גם האישה שחיה בגפה בדירת 60 מטר חייבת, לטענת תאגיד המים העירוני, חברת מי שבע, בתשלום חשבון מים שעולה על צריכה דו שנתית של משפחה ממוצעת.

 

מהי תגובת החברה אתם שואלים? בבקשה - "מחודש מאי", הם הסבירו לי, "מצאנו שיש עלייה בצריכה ודיווחנו לדיירים שיש נזילה אותה הם צריכים לתקן". מאז עברה חצי שנה, התקלה, לטענת מי שבע, לא תוקנה והשיא הגיע בין התאריכים ה- 27.7-24.9 במהלכם צרך לכאורה כל אחד מהדיירים כ-550 קוב.

 

המים זורמים (לביוב), תאגיד המים העירוני מודע לתקלה (לא היה יותר פשוט לתקן את הנזילה ולחייב את הדיירים???) אבל את אף אחד מהאנשים שיושבים ומדפיסים את החשבוניות זה לא ממש מעניין. אז מה אם ישראל מתייבשת, אחרי הכול לא מדובר במוסד ללא כוונות רווח.

 

אגב, מאז עברו חודשיים נוספים והמים ממשיכים לזרום.

תתייבשו לכם.