| 6/2005
אין לי ממש כוח לקישורים, אבל זה די מתבקש. אז נענע הוכיחו שוב מה קורה לחברה קטנה שהופכת ל"ארגון" - היא מתמלאת פקידים חסרי מעוף ונלחצת מכל מצמוץ של המתחרים.
שלומית כבר הביעה את דעתה, עידו קינן הביע את דעתו, וגם תורי הגיע. אמנם הרייטינג כאן הוא בערך 1/4 מאצל השניים שהזכרתי, אבל היות ומדובר בשני דינוזאורים בישרא, ושניהם מכבדים אותי בקישורית נאה בצד שמאל, אנצל את אבק הזוהר ואנצנץ קצת בעצמי. אני כאן ממאי 2002. כן, שלוש שנים. שטחי אבל עקבי, בלי פרובוקציות, בלי כותרות זולות, בלי פורנו ובלי לריב עם אף אחד. רכשתי מנוי פרו ימים ספורים לאחר שהשירות נולד. שכשכתי בביצה כשעוד יכלו לקרוא לה ביצה - קטנה, צפופה ומלאה אדים - היו כאן כמה עשרות בלוגרים, מקסימום. ליריב עוד היה זמן לקרוא בלוגים בעצמו באותם ימים. ככה רבצנו פה וטחנו את השכל אחד לשני, החלפנו לינקים, עקיצות, ניהלנו דיונים חוצי-בלוגים ונהנינו להתכתש עם כותבי קונספציה (זה הם התחילו). אחר כך נענע קנו את ישרא, ותקעו לנו סרגל ירוק ומכוער להפליא בראש כל בלוג. קמה מחאה מרשימה ביותר והסרגל ירד ממנויי הפרו, לשמחתי הרבה. זה ממש, אבל ממש כיער לי את הבלוג. בכלל אופן, חשבתי שמדיניות אלף תשע מאות שמונים וארבע כבר לא תחזור, אבל הסתבר לי שהקונגלומראט מכה שנית - תפוז בנו מערכת שמאפשרת לגבות בלוגים מישרא, מה שמאוד מקל על המעבר לתפוז, למי שנפשו חפצה בכך. לא שיש לי מושג מי ירצה לעבור לתפוז, ללכת שם לאיבוד בין ים המלל הבלתי ניתן למיון, במערכת המכוערת עד מאוד, מלאת הפרסומות והאגרסיבית שלהם. אבל נניח שיש מישהו כזה, אז לכמה ימים או שעות היה לו נוח יותר בחיים. ואז נענע התעוררו, העירו גם את יריב ויחד, בכוחות משותפים הם מיגרו את הרשע - יותר אי אפשר לגבות בלוגים לתפוז. עכשיו, כולנו יודעים שמערכת הגיבוי כאן, בישרא, דפוקה. חשבתי על מילה אחרת, אבל אני מכבד את יריב, אז לא אשתמש בה בינתיים. כולנו יודעים גם שהתוכן פה, בישרא, שייך לנו, הבלוגרים, וזה אפילו כתוב למטה, בתחתית כל בלוג. לכן מפתיע שנענע ויריב, במקום פשוט ליצור מערכת גיבוי יעילה (שתכלול תמונות, תגובות, עיצוב וכמובן סדר הגיוני בפוסטים), וכך לשמור על הבלוגרים, בחרו בדרך האחרת, שהיא, איך לומר, קצת מסריחה? קצת.
מה אכפת לכם אם לתפוז יש מערכת כזו? למה זה מפריע לכם? אם יש לכם סיבות לחשוב שמישהו נשאר כאן רק כי זה לא נוח לעבור, אתם בבעיה; זה רק ענין של זמן עד שיימצא פתרון טכנולוגי לעבור לתפוז בנוחות. את התהליך הזה אי אפשר לבלום. אולי, במקום להיות כאלה "האימפריה מכה שנית", תחשבו רגע למה אנשים עוזבים מלכתחילה - אולי חסרות להם תכונות, אולי בתפוז מציעים משהו שונה, טוב יותר, או אולי סתם נמאס לאנשים מהשרתים העגלות שלכם, שמקטעים כמו הקלנועית של סבא שלי שניה לפני שנגמרה לה הבטריה. תנו פייט, תתחרו, תהיו טובים יותר - אל תחסמו את המתחרים, זה רק עושה לכם רע. אני לא עוזב כאן, ולא מתכוון לעזוב בעתיד הנראה לעין. אין לי שום סיבה להתחיל מאפס במקום אחר. מי שקורא אותי, קורא כי אני כאן - קרוב לאחרים שהוא/היא רוצה לקרוא. אני מרוצה מהעובדה שניתן להגיע אלי אחרי שני קליקים מדף הבית של ישרא, לפחות בשלושה "עושי ענין" יש לינק אלי. אני מרוצה מהעובדה שאני יודע פחות או יותר מי קורא אצלי, וקורא גם אצלם, או לפחות משתדל לעקוב. במילים אחרות, במימד הבלוגיסטי, ישרא זה הבית שלי. אבל כמו בבית האמיתי, לכלוך מרגיז אותי. אז נכון, עוד מעט תחל עונת הבלוגים-של-החופש, יימח שמם, תפוטר לימור לבנת לאלתר רק מפני שלא קיצרה את החופש הגדול. ונכון, הסיכויים שלי להגיע לקוראים חדשים הם נמוכים, הן בגלל טבלת עושי הענין המטופשת, והן בגלל אינפלציית הבלוגים. מצד שני, יש לי שמונים מנויים, ייקח לי המון זמן להגיע לשמונים אנשים בתפוז. לא בא לי לככב לצד בלוג-טי-וי, יש גבול למה שאני מוכן לעשות כדי שיקראו אותי. גם לא בא לי שהדפדפן שלי ינסה למצוא בתפוז את עמוד הבית בכל כניסה, מאז ומתמיד תיעבתי את הטקטיקה הזו.
אז מה אני רוצה? לא הרבה. מערכת גיבוי בלוג שמכסה את כל השדות האפשריים, כולל תגובות, עיצוב, רשימות וכולי. אם יום אחד אחליט לפתוח אתר וארצה שהבלוג שלי יופיע בו, זו זכותי. אני מסרב לקביעה של נענע כאילו יש להם איזושהי זכות שתוכן הבלוג שלי. אם הם רוצים זכויות, שישלמו לי קודם. הכי אני רוצה שיריב ימצא איזה מודל עסקי שיאפשר לו לנהל את ישרא לבד, בלי אף אח-גדול שיתערב בעיצוב ("נטוויז'ן רשאית לשלב בשירותים פרסומות ומסרים מסחריים. פרסומות ומסרים אלה ישולבו ככל האפשר באופן שיבחין בינם לבין תוכן שאתה כותב ומפרסם, אבל יכול שהם יתייחסו לתוכן זה בעקיפין", חוקת נטוויז'ן, 1984) או יחוקק חוקים מטופשים ("כל מידע בעל אופי או תוכן טורדני, מעליב, עוין, מאיים, גס או גזעני;
כל מידע המנוגד לכללי השימוש המקובלים באינטרנט או העלול לגרום נזק או לפגוע במשתמשי אינטרנט בכלל, ובמשתמשי נענע בפרט, שם,שם) או הכי גרוע, ידחף לך ספאם ("נטוויז'ן תהיה רשאית לשגר לתיבות דואר אלקטרוני שתנהל במסגרת השירותים פרסומות ומסרים מסחריים, בין אם שלה עצמה ובין אם מטעם צדדים שלישיים. אתה מסכים בזה למשלוח ולקבלת פרסומות ומסרים מסחריים בתיבת הדואר האלקטרוני שתשמש אותך במסגרת השירותים"). בקיצור, אני רוצה כמו פעם.
לילה טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
