הרגשות שלי

אז התגרשתי מבעלי.. מהאדם שאהבתי כל כך ושפגע בי כל כך. אחרי שהיינו פרודים שנתיים.

אנחנו עדיין חברים טובים, למרות שהייתי חייבת לכתוב לו הודעה שאנחנו חייבים לשמור קצת דיסטנס כי חברה שלו וחבר שלי מקנאים והם חסרי ביטחון.. ובכן, אני לא מאשימה אותם. המצב לא קל להם.. אני בטוחה.

החתולים שלנו עברו אליו ואני כבר לא רואה אותם כל כך הרבה.. זה גם שבר את ליבי.

אני בהריון בחודש הרביעי מחבר שלי ובחיים לא נתקלתי בבן אדם כזה.

אני אוהבת אותו, אבל הוא מתנהג כמו ילד בן שנתיים. נעלב מכל דבר, דורש צומי (אבל לא נותן) ופשוט מעלה לי את העצבים לעיתים קרובות.

אני החברה הראשונה שלו שגרה איתו ונמצאת איתו ליותר מ48 שעות ברציפות.. והוא לא יודע איך להתנהג. גם העובדה שאני בהריון לא ממש עוזרת.

אני צריכה הרבה סבלנות ולעיתים נראה שאני לא יכולה לסבול את זה יותר.

אני עדיין גרה בגרמניה וטוב לי (חיי חברה טובים ביותר, רמת חיים טובה ועבודה שהיא בסדר).

אני מניחה שאבוא לפה יותר כדי לקטר על חבר שלי.. כי תכלס אין מצב שהוא אי פעם יקרא את זה (הוא לא דובר עברית) ואף אחד כאן לא מכיר אותו ולא יכול לשפוט אותו.

נתראה.