חיי כמוסיקאית

פשוט אוהבת לעזור

בהתחלה אמרו לי שאין טעם וזה סתם מטומטם ו"מה אין לך חיים?!!" יש לי חיים נהדרים. תודה. פשוט אני אוהבת לעזור

אבל מצד שני לא תמיד אהבתי לקבל משהו בחזרה,וזה חסרון אצלי

כי.......................................טוב

לקחתי דוגמה מטומטמת למדי,כי זה באמת לא מפריע לי מה אחרים חושבים על זה וזה דבר מאד פעוט כרגע בדברים שאני מתייחסת אליהם,אבל זו דוגמה טובה כי זה משהו שאני עושה כבר כמה שנים. 4 ליתר דיוק

גם הרווחתי ככה הרבה דברים

אבל

הפסיקו להגיד תודה

וזה מעצבן

כי זה ממש לא מובן מאליו

כמה מריבות היו לי עם ההורים על ללכת לעשות את הדבר הזה ואפילו תודה אני לא מקבלת

אבל אני נהנת לעשות את זה,זו החצי שעה ה"חופשית" שלי בשבוע,כי זה ממש גורם לחשוב על מיליון ואחד דברים,שזה נהדר

ובכל זאת,התודה מאד חשובה לי כי רק בשביל אני עושה את העבודה הקשה הזו,בשביל התודה. לא משלמים לי,ואני לא מקבלת משהו ערכי או מתנות בשביל- רק,תודה

וגם זה לא

וזה אפילו לא עולה להם אה..חבל

עוד שנה אחת וזהו,אז אולי עדיף לא להתלונן

וכמו שאמרתי,זה רק דבר אחד קטן. אבל אומרים שהדברים הקטנים הם אלו שקובעים,אז אומרים.

הם צודקים

קשה להסביר את זה

אז אני פשוט אומר

OOOOOOOMMMMMMMMMMMMGGGGGGGGGGGGGGG אני מסיימת ביום שישי כתה יא'

פאאאאאאאאאאאאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

זה מוזר

כי

טוב לפני שניה התחלתי כתה א' ועכשיו אני מסיימת כתה יא',אני אפילו זוכרת את היום הראשון,של כתה א'.

באתי עם אמא והיה נחמד כזה

ראיתי את השם שלי רשום על בריסטול חצוי לשניים ומונח על השולחן כמשולש שווה שוקיים

וליד את השם "אגם"

ישבתי והמורה נכנסה

נעמי קראו לה,חמודה כזאת,חייכנית :)

נעמי זה שם יפה

ולעניינו!

אמא נשארה איתי כי לא רציתי להשאר לבד,רק אמא שלי ועוד אמא של ילדה אחת נשארו,לא זוכרת מי הילדה

ואז אמא אמרה שהיא צריכה ללכת וממש בכיתי כי לא רציתי להשאר לבד

והמורה אמרה שזה בסדר ושאני אשב לידה

חחח איזה קטנה

אז ישבתי והיה נהדר ומקסים

ואני זוכרת את השיעור הראשון בחשבון שלמדנו חיסור

סבתא לימדה אותי לפני זה חיסור אצלה בבית,אבל לימדה אותי לחסר רק ב1.

אז חשבתי שכל הזמן צריך להוריד אחד,לא משנה מה כתוב

והמורה שאלה משהו פחות 2

ואמרתי את התשובה כאילו שזה פחות אחד

ואז היא אמרה שזה לא נכון ונורא הובכתי

גם את הפעם שהמורה לימדה אותנו לכתוב את המילה ראשון אני זוכרת

כולם חשבו שכותבים רישון

והיה אחד בשם אופיר שאמר ראשון

הוא ילד חכם כזה

והפעם הראשונה ששיקרתי למורה הייתה בכתה א'. כולם מכירים את הסיפור הזה

כל כך הרבה דברים שקרו בפעם הראשונה קרו בכתה א'

גם זו הייתה הפעם הראשונה שהברזתי משיעור

הפעם השניה הייתה בתיכון בכתה י'

מצחיק קצת שאת היום הראשון של כתה א' אני זוכרת

אבל את היום הראשון של כתה יא',אני לא.

פרידות זה תמיד דבר קשה

ביום שישי

זו הייתה כנראה הפעם האחרונה שאני אראה אותו לכמה שנים הקרובות,אם אראה אותו בכלל

וזה קשה קצת כי פשוט...טוב אולי לא התקרבנו אבל עדיין

הרבה זמן לא התאהבתי וזה מוזר שזה קרה פתאום

אפילו רק לקצת,ממש ממש קצת. הצלחתי לטעום את הטעם,להריח את הריח ולהרגיש את ההרגשה הזו כשמתאהבים

זה כיף,איבדתי את זה קצת לאחרונה

ועדיין נשאר קצת,הרי אני מחייכת :) גם כשלא צריך...

לילה טוב לכולכם,וסוף שבוע רגוע ושקט

אה...ושבת שלום [עדיף מוקדם מלעולם לא]

קרן