אבל יש עוד קצת
אני לא יודעת מה לכתוב
זה התחיל מחיפוש בגוגל של "חיי כמוסיקאית" וכניסה לבלוג,לראות שהכניסות עלו ולהכנס למערכת כדי לראות כמה ואיך
לקרוא את פוסט יום ההולדת האחרון ואת התגובות המצורפות לו
וגם את הפוסט האחרון שכתבתי,שעודד אותי,המטרה הייתה לעודד,רק לעודד
אבל מה עכשיו?
זה קרוב וזה בא ומרגישים את זה בפתח אבל לא רואים את זה קורה
מהדברים האלו שקורים כי פשוט צריך אבל לא כי כולם מוכנים,ודווקא כשנהיה מוכנים זה יעבור ואז יהיה דבר חדש להתרגל אליו,שגרה אחרת,שגם אליה לא נתרגל עד שהיא תגמר ושוב נצטרך להתרגל לשגרה חדשה דנדשה,שתהיה,הפעם,קבועה מתמיד
יב'
זה הסוף
זה לא הסוף,זה פשוט סוף של התחלה כלשהי. התחלה שהתחילה לפני 11 שנים ותגמר עוד שנה אחת בדיוק,חצי שנה ליתר דיוק.
השנה תגמר לפני שנספיק להגיד "אנחנו בכתה יב'" ואז הצבא
ואז גם זה ואז מה?
הצבא נראה רחוק כל כך,אבל מריחים אותו מגיע
מכל כיוון קשה להריח ולהרגיש כשיש את הצעקות הנוראיות האלו ברקע
-הרגע קיבלתי מכתב מראש העיר המקסים שלנו,שאומר תודה על הקונצרט שנתנו בחו"ל עם התזמורת. איזה כיף :) באמת עושה חיוך על הפנים-
ומה יקרה?
זה קרוב
לא הספקתי עוד להתאהב כמו שצריך
הספקתי אבל זה לא עבד טוב
לכל דבר יש סיבה,אני מאמינה,והזמן שלי יגיע,מרגישים את זה באוויר
הראש מפוצץ במידע חסר טעם וחסר תועלת לחלוטין על דבר וחולדות מתות,על מפגשים שלא קרו ועל מפגשים שיקרו,על הזמנות למיניהן ועל רסיטל
למה אני חושבת עכשיו על הרסיטל?
רציתי לנשום עמוק
והנה אני נושמת
כבר לא רואים את השורה האחרונה שכתבתי למעלה בגלל הרווחים,זו המטרה,תעשו כך שלא יראו אותה כשאתם קוראים
אני כל כך עייפה,אבל...
מה? על מה אתם מסתכלים?
רוצה לישון
צריכה לעשות עבודה
עבודת דבר כלשהי בספרות
אוח...
ראיתי היום הרבה אנשים שלא ראיתי כבר הרבה זמן,חלק מהם ראיתי לפני שבועיים אבל זה נחשב להרבה זמן כשלפני ראיתי אותם כל יום,כמובן שנדב רפאל החתיך כלול בתוכם
אחד מהם פגשתי רק בפסח שעבר,והיה כיף לראות אותו שוב
פגשתי מישהי שלא ראיתי 24 שעות ושמחתי כל כך לראות אותה
ועשיתי טיול היום בכפר סבא וראיתי דברים שלא ראיתי אף פעם בעיר הזו,עיר מקסימה
חזרתי שרופה מהשמש בצורה טיפשית למדי,כי החולצה שלי הייתה עקומה בגלל שסחבתי תיק צד בצד ימין. יש לי שיזוף עקום רבותיי
לפחות הפנים שלי קצת השחירו
נהיו בז'יות כאלו,לא במובן של לבן מעורבב עם משהו אחר,אלא במובן הצבע
טוב נכנסתי לפרטים יותר מדי עמוקים,רואים שאני עייפה
אולי הגיע הזמן להגיד לילה טוב?
עוד מעט,קשה לי להפרד
הייתה טיסה נהדרת,אין סיבה להכביר במילים. התזמורת נהדרת,המנצח מקסים,המלווים היו חמודים ומקסימים והגבינה הייתה מדהימה. 
אז עכשיו כן,אחרי שכתבתי קצת על הטיסה בשביל לילך :)
אני אגיד לילה טוב
לילה טוב,תשמרו על עצמכם,ותשימו קרם הגנה.
אוהבת מאד,
קרן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
karen (: