בוקר טוב, לפתוח את העיניים, השעה שלוש לפנות בוקר, עוד יתושה הגיחה לתוך חדר השינה,
אחרי שמצצו לך את הדם מהירך, הישבן, המרפק והכתף, לא נותרה עוד ברירה, היא תתקוף את הפיטמה.
את מתעוררת ממורמרת, ממלמלת, מקללת, יתושה כבר אין באופק- אין על מי להטיל את האשמה,
את מתכרבלת חזרה אל תוך שקע הכתף המזמינה של הבחור הנפלא שלצדך,
חוזרת לעוד כשעתיים של חסד- לפני התעוררות נוספות בשעה חמש.
מקללת, מתוסכלת, מתמרחת במשחה מאלחשת, מעשנת סיגריה, צעדייך מחשבת,
אולי חכם יהיה להשאר ערה?
אבל יש כתף כה מזמינה בחדר השינה!
את חוזרת לתנוחה המעוקלת, עדיין קצת מקללת, בשביל לקום קצת באיחור, אבל עם הבחור שאת אוהבת,
ואחרי כל זאת, רק בעיקר מייחלת לסיום המשמרת.
מתקלחת מתייבשת ישובה מול המחשב, את מתחילה לצייר חיוכים של טקסט,
מציירת במקצבים, קצת חרוזים, קורטוב של אינפנטיליות תמימה,
עכשיו נעים.
טוב? תודה.