בית מחסה לאותן המילים שנולדו ויצאו לאוויר העולם, ואיש אינו חפץ בהן מלבדי.

אני לא יודעת אם יש לי אפילו חשק לתמלל את התחושות הקשות האלו. הנפילות החוזרות והנשנות שלה. אלכוהול הוא מחלה איומה. א י ו מ ה. הוא משנה את כל המוסמכות וטורף את כל קלפי האישיות. אין יותר אמת, אין יותר כבוד, אין יותר הבטחות, אין יותר היגיון. כל מה שהכרת באדם מסוים נעלם ומשנה צורה.  גם אין יותר אנשים. יש בדידות איומה כולם מתרחקים. לא כי לא רוצים לעזור כי אי אפשר לעזור. כל אחד ממצה את המכסה הנפשית הכלכלית הפיזית שלו ונוטש. כולם כועסים. על השקרים, המניפולציות, חוסר הרצון שלה לעזור לעצמה.  גם אני. הצליל של טקסט נכנס בפלאפון שלי מעורר בי כבר פלצות. הלב שלי תמיד מחסיר פעימה. מה הפעם. מה עכשיו. היו ימים, פעם, שהייתי נכנסת איתה לפאב ואנשים היו מסובבים אחריה את הראש. היום, ברגעים הקשים שלה  אני יכולה להניח אותה בקרן הרחוב על חתיכת קרטון באזור הכי מוזנח בעיר והיא לא תהיה חריגה בנוף. 

אני אוספת אותה מבית החולים כשבפעם המי יודע כמה היא לא מוכנה להשאר בו. מביאה לה נעליים, בגדים, קונה לה דברים בסיסיים אוכל ושתייה. אני יודעת שהיא פיכחת אחרי כמעט 24 שעות בבית החולים. הסיבה היחידה שהיא החזיקה שם מעמד 24 שעות היא שלא הסכמתי לבוא לפני כן. בלי נעליים בלי כסף לא היתה לה ברירה. כמובן שהיא משקרת לי שהיא שוחררה. אני משלמת לה על המלון עד שתמצא את דרכה חזרה לחפצים שלה. בית כבר אין לה.  אני מסבירה לה שיש שלושה מצבים שהיא יכולה להתקשר אלי. אם היא צריכה לישון ברחוב, אם היא צריכה אוכל ואם היא צריכה עזרה להגיע לגמילה. אחרת אני לא רוצה לשמוע ממנה. אין לי ברירה. זה קורע אותי אבל אין לי שום אפשרות אחרת. היא מבקשת כסף. אני לא נותנת לה. אני יודעת שבסופו של דבר היא תמצא את דרכה חזרה לחפצים שלה ולכסף שלה שנמצאים באיזו דירה ממנה סולקה. זה הרי רק לדחות את הקץ. אבל אני לא מוכנה להיות זו שתשים את האפשרות בידיה או שתקל עליה. בסוף היא באמת משיגה את הדברים שלה. ושותה. ונוהגת ועושה תאונה. הפעם זה נגמר בנס. אני מאוד מקווה שלקחו לה את הרשיון. גם בשביל עצמה ועוד יותר בשביל כל החפים מפשע שסביבה. המחשבה שאנשים כאלו נוהגים באוטו גורמת לי בחילה. יותר מזה היא גורמת לי לשנוא אותה. אני לא שולטת על זה. אנשים כאלו הורסים חיים של אחרים. 

אני לא יודעת מה יהיה הסוף. אני לא יודעת כמה פעמים עוד ימצאו אותה מחוסרת הכרה על הריצפה. מכמה תאונות היא תוציא את עצמה. אם היא תסיים מתה או בכלא או ברחוב או שהיא תצליח בסוף להציל את עצמה. הגוף שלה לא יחזיק עוד הרבה זמן מעמד ככה. הגוף שלה קליפה. היא לא מאלו שיכולים להמשיך ולשתות ככה במשך שנים. יש כאלו שיכולים. אבל לא היא.

בינתיים בדרך היא מצלקת קשות את כל מי שסביבה.