כל היום לא יצאנו מהבית. ז"א, טליה הלכה לשכן, שהוא חבר לכיתה וחבר טוב כשהם לא רבים, אבל ללי ואני נשארנו בבית.
בשלב מסוים אמרתי להן שבערב נתקלח, נתלבש יפה ונלך לאכול עוגת שוקולד חמה במרינה.
הערב הגיע. טליה כבר מתקלחת לבד, למרות שאני חושדת שהיא מחפפת בחפיפה. להללי עשיתי מקלחת, אחר כך אני, ויצאנו שלושתנו נקיות ולבושות יפה. הן נורא אוהבות כשאני גם מתלבשת יפה.
אכלנו טוסט, ועוגה, ושתינו תה.
אחר כך טיילנו לאורך הטיילת. ללי רצה לפנינו, בריצה המצחיקה שלה. יש לה הליכה של ערס, עם כתפיים משוכות לאחור. טליה שיחקה באסור לדרוך על המרצפות החומות. הגענו לגן הכושר, ושם התעכבנו מעט, שיחקנו במתקנים וצחקנו המון.
בדרך חזרה הסתכלתי על שתיהן, אחת דומה לי בצורה משמחת, מדאיגה ומכעיסה. השנייה גוש עליצות עיקש ונחוש. פשוט לא הצלחתי להאמין ששני הפלאים האלה שלי, שהחיים הובילו אותי למקום הזה, ונמלאתי הודיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
