פותחים את המרתף

בארצנו קל לשכוח שבחיים יש רגעים יפים. רגעים של תקווה. של אהבה. של חמלה.

במירוץ הבלתי פוסק של החיים, בתוך קלחת הבשורות העגומות, במאקרו האפור-כהה של מדינת ישראל, אפשר למצוא במיקרו מקורות לאופטימיות.

זוכרים את זה?

הם עדיין ביחד. לאלו שאינם אוהבי חתולים מושבעים אבהיר, כי חתולה בוגרת אינה נוטה להתידד עם שום חתול, אפילו לא פרי ביטנה. מגיע גיל שבו היא תשלח אותם לדרכם, אפילו באלימות. הגור המדובר כבר עבר את הגיל הזה. ובכל זאת, הם אוכלים מאותו מסטינג והיא עדיין מגוננת עליו כאילו היה בנה יחידה.

תראו:

ועוד אחת:

אופטימיות היא לא מילת גנאי.

נ.ב.

תהייה: אם החתול שלנו אוהב לישון בין הרגליים של הזוגה, זה אומר שהוא Pussy-cat?