תרגום בידי שלומית אבירם.
מצב: כריכה רכה, עטוף.
מיקום במדף: מדף עליון- פייבוריטים.
אחד הספרים שאפשר לסמוך עליהם שתמיד יצחיקו אותי.
אם נהיה אובייקטיביים לרגע, מדובר בספר שמכיל פאנץ' ליין בכל פסקה שלישית בערך.
למעשה פרט לשנינות יש בו גם הרבה ציניות,
אבל בכזאת רוח טובה שפשוט קשה לשנוא את הדמות המספרת.
מסופר שם על שתי אחיות תאומות, העוזבות את ביתן בעיירה כלשהי
לטובת לימודים ומגורים בעיר לא גדולה בהרבה אבל כזו שמכילה אוניברסיטה.
המעבר למקום אחר, הלימודים, החברה, קצת אהבה, והמון המון עקיצות קטנות.
קיבלתי אותו מראש באימייל לפני יציאת הספר,
כי המתרגמת טענה שבזמן התרגום הוא הזכיר לה אותי.
אני חושבת, במידה רבה של שביעות רצון מוחנפת, שהיא צודקת,
גם כי המלאכה הקטנונית של פירוק העולם לגורמים שניתן לצחוק עליהם היא משהו שעסקתי בו,
וגם כי כתוב שם איפהשהוא שהבעיה בלבכות בשכיבה היא שדמעות נכנסות לך לאוזניים.
* קניתי גם כספר מתנה לעזיבתה של המתעלמת לחו"ל,
שכן פעם היא היתה סוג של התאומה. בערך. ואולי זה יזכיר גם לה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
