היה עכשיו עוד פרק איכותי של הסדרה האיכותית ביותר, ג'ואן מארקדיה. אמנם זה שידורים חוזרים של העונה הראשונה, אבל זה פשוט כ"כ כיף לראות את הפרקים. מאוד מרגש, באמת. כדאי לכם לנסות. לצערי עד עכשיו לא יצא לי לראות את הפרק האחרון של העונה הראשונה, וזאת הסיבה למה אני רואה בעקביות את השידורים החוזרים.

בכל מקרה, היה יום מאוד נחמד היום. קמתי ב-12:10(שזה יחסית מאוד מאוחר בשבילי) וקראתי עוד קצת שר הטבעות. כן, אני קורא את הטירלוגיה שוב, עכשיו אני בהתחלה של שני הצריחים. בכל מקרה, אני חייב להביא ציטוט משם.

"הוביטים?" אמר אאומר. "ואלה מה טיבם? שם מוזר הוא זה."

"שם מוזר לעם מוזר," אמר גימלי. "אך הם יקרו לנו מאוד. דומה כי שמעתם ברוהן את המילם שהסעירו את מינס טירית. דובר שם בזוטונים. ההוביטים הללו, זוטונים הם."

"זוטונים!" צחק הפרש שניצב ליד אאומר. "זוטונים! אבל הלא זה עם פעוט קומה מן השירים העתיקים ומסיפורי הילדים שנתגלגלו אלינו מצפון. כלום באגדה אנו מהלכים, או על פני הארץ הירוקה לאורו של יום?"

"יכול האדם להלך בשתיהן גם יחד," אמר אראגורן.  כי לא אנו, הבאים אחרינו, הם ירקמו את אגדת הזמן הזה שאנו חיים בו. הארץ הירוקה,אמרת? אף זה עניין מאין כמוהו לאגדה, ואף על פי כן אתה דורך עליה לאור של יום."

תמיד טענתי שאראגורן הוא גבר והוא צודק בכל מה שהוא אומר. וגם הפעם הוא צדק. "יכול האדם להלך בשתיהן גם יחד". זה כל הקונספט של הבלוג הזה, יצירת גן עדן עלי אדמות. כלומר, מקום שבו תהיה מאושר ושלם עם עצמך ומחובר למציאות באותו זמן. אגדה מציאותית. וככה אני רואה את החיים שלי.

אניווי, כל היום לא עשיתי משו מיוחד ויוצא דופן, שיחות עם אנשים,עבודה בספרות, פסנתר קצת, מחשב מן הסתם, וזהו פא"י.

פה היה אמור להיות קטע כלשהו, אך לבסוף לא הוכנס משיקולים מסויימים. אולי בסופו של דבר כן ייכנס.

אז שיהיה לכם המשך חיים טובים

Ararom