אל תדאגו,לא קרה שום דבר דרסטי. רק שקעתי במחשבות על עצמי ופשוט הרגשתי צורך עז לכתוב על זה משהו.

אני חייב כבר מישהי. דאמט,אני כ"כ רוצה את זה. ויש לי התלבטות קלה. מצד אחד, אני במצברוח מעולה מאז פסח והכל מצויין לי בחיים, אבל אני יודע שאני רוצה מישהי, והחלטתי ביני לבין עצמי לחכות לזה בהנאה. ובכל זאת, יש דבר אחד שמטריד אותי בנושא.  מי שקרא את שניים-שלושה הפוסטים הקודמים יבין קצת יותר טוב על מה אני מדבר.

מצד אחד אני מחכה בכיף לפגוש מישהי ושהכל יקרה טבעי, מצד שני אולי אני צריך לפעול על הדברים הישנים-חדשים שקורים בתחום הזה עכשיו. עם מבסוטה זה ידידות,בעיקרון, וזה כנראה לא הולך לכיוון אחר בגלל שגם אז שאמרתי לה היא לא רצתה(ובעקבות זה בא השינוי הגדול) וגם בגלל שזה פשוט לא מתאים, כי אין הרגשה של צורך מעבר לזה, חוץ מאותה הרגשה שלפני כמה ימים שהרגשתי שחבל שלא הלך איתה. אבל זה בסדר בעיקרון..ידידים..אפשר להגיד.

ועם אאווין, וול,לא יודע, היא פשוט לא רצתה, אבל אני לא יודע, זה עלול להשתנות? עלול. קיצר, ההתלבטות שלי היא האם אני צריך בכלל לפעול בדברים הישנים החדשים האלו? לעשות משהו? אין לי החלטה ספציפית בנושא, וזה מה שמטריד אותי. כן, אני זורם וכן, אין לי הרגשה של פספוס, אלא אולי של עצבות שזה לא יצא...כי שתיהן אחלה...וזה היה יכול אולי לעבוד טוב. קצת הרגשה של צער, למרות שזה הביא אותי לדברים מצויינים, שתי החוויות האלו איתן.

אני יודע, אם הייתי באמת מאוהב באחת מהן אז הייתי עושה משהו ואם זה היה הדדי אז היה קורה משהו בטוח..אבל...אני כ"כ רוצה מישהי, שאני מפחד לפספס הזדמנויות.

ואולי אלו בעצם הזדמנויות לידידות, כנראה שזה מה שזה. אבל כמה ידידות אני כבר צריך? אני יודע שזה נשמע מטומטם..אבל באמת, אני רוצה כבר מישהי לאהוב, מישהי אחת ויחידה...

ועד אליה...שיהיו לכם חיים טובים..וגם לי...

Ararom

נ.ב.-בעצם,יש פה שאלה מרכזית של האם האהבה באה אלייך או אתה צריך לבוא לאהבה? התשובה היא כמובן, גם וגם. האהבה באה אלייך, ואתה צריך להיות מוכן לקראתה. כנראה אני דוחק בה יותר מדי...נזרום,נחכה,נפסיק לשער,נפסיק לחשוב..ניתן לזה לבוא לבד. רק בקשה אחת. תבואי,בבקשה? (=