היה עוד יום נחמד. בבוקר עזרתי במשו לאמא, ואח"כ,כדי לברוח מנוכחותה של המנקה, הלכנו לעשות מעין סיבוב קניות. כמובן שאני נהגתי. היה בסט. אחרי זה ישר הסעתי את עצמי לביצפר, לישיבת עיתון אחרונה,שכללה סיכומים אישיים וקרטיבים. (=

היה נחמד מאוד. העורכת אמרה שהכנסתי רגש לעיתון((=). אני אישית מאוד נהניתי לכתוב לעיתון וקיבלתי המון תגובות,בקיצור היה כיף טהור. יום יבוא ואני אעשה איזה פוסט כתבות ככה(=

אוקצור,בגלל שמתכננים סדנת עיתון בחופש אז החלו לדבר על תאריך. כבר נפסלה האפשרות שאני אגיע לסדנא, בגלל הגיוס המוקדם שלי. באסה..

אניווי,עקב הגיוס המוקדם שלי, ג'עלול,חברי לכיתה, החל להגיד לי דברים כמו:"הא! ארארום הולך להרוג ערבים עוד 5 דקות! 3,2,1,לבקום!!"

היה מצחיק בטירוף(=, אך אני השבתי בצעקות של "ששש...עוד לא 5 דקות! תן לי להנות מהזמן שנותר לי!" ו"חלאאס!!" 

היה מבדר מאוד,אבל בתת מודע שלי התחלתי להבין משהו, והתחלתי להרגיש מבואס במקצת. ג'עלול גם הסיע אותי הביתה(נגמר לו המלווה). הגעתי הביתה, הייתי קצת על המחשב, ואז ירדתי לשמוע קצת מוזיקה. רק התחלתי,וכבר ירד לי האסימון. הבנתי למה הרגשתי קצת מבואס. תהליך הפרידה האמיתי החל. ישיבה אחרונה של ועדת עיתון,מחר טקס בית ספרי מהי"בניקים,כלומר,ממנו. עד היום אני זוכר את טקס פתיחת השנה,ששרנו את מקום בלב. אח..

וזהו. תהליך הפרידה החל. מרגש,מסעיר ומפחיד בו זמנית. בקרוב כבר לא היה פה. מרגש, ועם זאת מפחיד. אני אתגעגע כ"כ להכל...

וכעת,אומר שלום.

Ararom