פעם היה לי הכל. ביטחון,כריזמה,אופי חזק, מנהיג, אריה, יכולת לעזור לאנשים, להבין אותם,להדריך אותם. הרגשתי בטוח בעצמי, הרגשתי שאהבה מגיעה, שהאהבה כבר פה. בתחילת הסיפור עם אורטל, הרגשתי כ"כ מצויין, כ"כ אמיתי, כ"כ חי. כ"כ אני. הייתי אני ולא אף אחד אחר, והגעתי לאיפה שהייתי בזכות מי שאני. הייתי במצב הכי טוב שבנאדם יכול להיות. שלמות עצמית מלאה.  הייתי יכול להיות מד"ן מרחב.

עכשיו אני מרגיש אחרת לגמרי. אני מרגיש שהכל נחלש, שאני לא מסוגל יותר, שאני לא חזק כמו פעם. אני לא בטוח בעצמי, לא סומך על עצמי, אני לא חזק כמו פעם, אין לי את הכריזמה והמנהיגות שהייתה לי, ואין לי את היכולת לעזור לאנשים. שלא נדבר על אהבה שהתרחקה ממני, כל סוגי האהבה התרחקו ממני. אני לא מרגיש אהבה..אני מרגיש ריקני. כרגע אני ממש לא מרגיש שאני יכול להיות מד"ן מרחב.

ואיך זה התחיל?

זוכרים את הבלבול המאוהב? תחילת הסיפור עם אורטל, שלא ידעתי עד הסוף מה קורה איתי, ולכן החלטתי לשבת ולהבין את זה עם עצמי, ואז פשוט שקעתי, ומאז לא יצאתי מזה? ואז באו הדברים הנוספים, שלא הצלחתי או לא רציתי להתמודד איתם. זה הרס אותי. במיוחד העובדה שלא עשיתי כלום עם אורטל, שהשארתי את האהבה בתוכי. זה שרף אותי.

סוף שבוע שעבר הצלחתי להיות מאושר באמת שוב, הצלחתי לצאת מזה. רציתי לדבר עם אורטל, לא יצא לי, אז כתבתי את המכתב. המכתב עדיין לא הגיע ליעדו. מחר הוא צפוי להגיע. אני מקווה שזה מה שיפתור את העניינים.

אסור לי לשכוח את עצמי, מי אני, מי אני רוצה להיות, מי אותו הבנאדם החזק כפי שאני מכיר אותי, במיטבי. אני בטוח שאני עדיין אותו בנאדם בטוח בעצמו, כריזמטי, בעל אופי חזק, מנהיג, אריה, יכול לעזור לאנשים, להרגיש את האהבה. זה פשוט חבוי כרגע בפנים, פשוט אני לא רואה את זה, אני לא מרגיש את זה.

זהו. זה כל העניין. זה מי שאני, אל זה אני צריך לחזור. יש לי את היכולת, כבר עשיתי את זה בעבר. אסור לי לשקוע שוב, אסור לי לשרוף את עצמי שוב.

עכשיו מה שאני צריך לעשות זה להיות כמה שיותר אמיתי, אופטימי, אני. להישאר כמה שיותר חזק. לקוות לטוב. אני יכול לחזור לזה. אני מבולבל לגמרי לגבי אורטל, המכתב עצמו עדיין אקטואלי.

אז..יהיה טוב,כן? מקווה.

דבר אחרון: לכל מי שפגעתי בו בתקופה האחרונה אני באמת מצטער, היו לי קטעים של גועל טהור. מצטער.

Ararom