אני משתגעת
אני נאבדת בתוך עצמי ובורחת בין טירוף כזה לאחר
אני לא יודעת מה איתי,מפחדת לאבד את האנושיות שלי מול הדברים שאני רואה בכל יום
אני מרגישה קרה
קרה פגיעה ואמוציונלית
איך בן אדם יכול להרגיש רדום ואמוצינלי בו זמנית?
הכול גורם לי לבכות ומצד שני אני מרגישה ששום דבר לא מעורר אותי
הכל חסר טעם ריח ותכלית
הכל מישני
יש בי כל כך הרבה רגשות שמאיימים להתפרץ כמו הר געש רק חסר הטריגר
אני מפחדת לא לאהוב שוב לעולם
אני מפחדת שהפחד שלי ממחויבות דוחה כל בן אדם שבא לקראתי,כל דבר טוב שבא לקראתי
אני רוצה להיעלם והלישכח
אני רוצה לחיות ולהיזכר לנצח
אני רוצה לעשות דברים גדולים
אני רוצה לטבוע ושרק שרידי נשמה שלי יצופו על גלים מלטפות רגליים מלוכלכות מחול
אמביוולנטית
רוצה לנשום ורוצה להיחנק
רוצה להירגע ורוצה לבכות
רוצה מגע
רוצה שיחבקו אותי
אני צריכה להתפרק.אני צריכה למצוא את עצמי
נמאס לי לאבד את עצמי,נימאס לי שתקופות טובות באות והולכות כל כך המר
נמאס לי,אני מפחדת שלעולם לא יהיה לי טוב
שהכול יהיה רק בדיעבד
שהכול יהיה נוסטלגיה אוורירית של טוב שהתפוגג
אני לא יודעת מה אני מרגישה כבר
לטחון מחסומים זה מייאש וחונק אותי,אני רק רוצה לצאת כבר למכים הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
^keti^