carpe diem

רצים נגד השקיעה

מבקשים לברוח מסופו של יום,דקות מבוזבזות מול מאבק ניצחי והחופש הוא השאיפה

לדהור אל נופים פרושי ידיים

ולהתעטף בחירות הלבתי מושגת הזאת

מלבד הצבעים

מלבד הטעם

מלבד הריח

נותרנו שני גופים ערומים בשדה ירוק ירוק שמכאיב בעיניים

ערומים מתחת לעצים גבוהים שמסתירים את אלוהים

אני מרגישה את הרוח משחקת לי בשיער,טופחת ברכות על הגב החשוף שלי

הדשא מדגדג לי את הרגליים ואני נשאבת בקול הצחוק שלי

אני נוגעת בפנייך,נושמת את עורך

מוקירה ומנצלת כל רגע שאתה קיים

מדחיקה את העובדה שאתה בר חלוף

שעת דמדומים ואני מנשקת את שפתייך

טועמת את הנשמה שלי,מחבקת אותך רגע לפני שאתה נעלם

עוצמת עיניים כדי לא לראותך דועך ולפתע עזבת את אחיזתי

נשאר לי רק אוויר ריק וחלל בתוכי

מתקפלת על דשא לח ומפצירה בירח שישמור עלייך

הידיעה שמתי שתפציע השמש

תפציע דמותך מתוך ידי וקרני חום יטפחו שוב על מערומיי.

תקווה.

ובגדול?המון שינוים בחיים האישים שלי,כל דלת שנסגרת נפתח קצת חלון בצד.