שם עמדתי. שם, בפתח החדר השלי.
שקוע בשיחה עם פנים אשר היו עמומות בזכרוני.
לפתע זה קרה, קרה מהר מאוד. לא ידעתי מה תקף אותי.
לאחר שנייה התאפסתי, חזרתי למציאות. אותה מציאות עגומה בה ראיתי עצם מעופף שועט לעברי, לעבר ראשי ליתר דיוק.
"תתכופף!" צעקתי לעצמי. התכופפתי, אך הישרתי מבט לאותו יצור שטני, המוות הישיר לי מבט למשך שנייה. באותה שנייה התאכזב היצור לגלות שהוא פספס את ראשי ולמעשה חלף על פני והמשיך אל תוך חדרי, באותה שנייה של היסח דעת התנגשה הציפור המסכנה בקיר שהיה מאחורי, זה היה קיר כחול, עכשיו הוא כחול עם כתם אדום.
אין ספק שזה היה אחד הדברים היותר מצחיקים שקרו לי. לצפות בציפור דרור בטיסה, ולאחר כמה שניות לצפות בה מנתצת את ראשה על הקיר שלי.
הקרנף VS הדרור.
אני יצאתי מנצח.
סביר להניח שעוד שנה מהיום אני אמצא את עצמי במרכז לבריאות הנפש איפשהו, שכן החלום הזה עוד נחשב נורמלי אצלי.
אז אתם יודעים מה זה אומר נכון?? יש לי עוד שנה שלמה להיות חופשי! חופשי כדרור! בעצם אני מקווה שלא, אני אוהב את הראש שלי, לא מעוניין לנפץ אותו על שום קיר תודה.
נראה לי שזו הייתה הפעם הראשונה שכתבתי משהו בשביל עצמי, בשביל לפרוק את זה, ולא בשביל התגובות והפידבקים. דווקא די נחמד...
בכל מקרה, פוסט אמיתי יגיע ב1 ליוני, עוד מספר ימים בודדים.
עד הפעם הבאה שלכם,
הקרנף המעורער מהרהר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
