אזהרה: פוסט זה נכתב עם כמויות רבות של אלכוהול בדם.
~לפני כשלושה חודשים~
אני: "אני נפגש הערב עם משהי"
עמית: "למטרת נישואין?"
אני: "לא, למטרת גירושין"
עמית: "בהצלחה! אל תספר לאף אחד. אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין."
אני: "מאוחר מדי...."
~שבת בבוקר~
אני: "לא יודע, אולי אני נביא, אבל יש לי תחושה חזקה שבקרוב נריה והדסה יתארסו"
מתן: "אתה חושב?"
אני: "כן"
מתן: "נו, נקווה שאתה צודק..."
~מוצ"ש, אטיאס, שוחט, אירה ואני יושבים באוטו של אטיאס ומתקשרים לנריה המבריזן~
נריה: "איפה אתם?"
אני: "באוטו של אטיאס! מחכים לכם כבר שעה!"
נריה: "כולם באוטו?"
אני: "כן!"
נריה: "אז שים אותי על רמקול"
~שם את נריה על ספיקר~
נריה : "טוב, חבר'ה, תבטלו לנו את הכרטיסים, אנחנו לא מגיעים...הדסה ואני בדיוק התארסנו..."
~מאוחר יותר באותו ערב, בביתו של נריה~
אני: "נשבע לך, תשאל את מתן שבדיוק היום בבוקר אמרתי לו שיש לי תחושה שאתה והדסה הולכים להתארס!"
נריה: "מתן ידע"
אני: "מה??? איך סיפרת למתן ולי לא סיפרת???"
נריה: "הוא מאורס, הייתי צריך עצות ממנו, הוא מבין בזה..."
מתן: "כן, אחרי הכל היו לי איזה שתיים שלוש ניסיונות"
~דוריאן נועצת מבט במתן~
מתן: "כן, דוריאן, יש דברים שאת לא יודעת עליי..."
אני: "לא יאמן שהם מאורסים, אה?"
עמית: "זה תמיד מצחיק אותי שכשאני אתארס, בעזרת ה', ארוסתי תוכל להגיד "אני והרוסי" תרתי משמע (עמית הוא רוסי....)"
~אתמול~
עמית: "אתה בסוף מגיע השבוע הביתה?"
אני: "בעזרת ה' מחר"
עמית: "מצוין, אז יש מצב שנתראה, נדבר מחר"
~הבוקר~
עמית: "אתה בסוף בבית הערב?"
אני: "כן"
עמית: "מצוין, נדבר מאוחר יותר ובעזרת ה' ניפגש"
~7 בערב~
אני מסמס לעמית: "מה נסגר? נפגשים?"
~7 וחצי~
עמית מסמס לי: "התארסנו ב"ה, האירוסין בשמונה וחצי."
אני (חושב לעצמי) מה? מו? מי? מתי הוא הספיק לצאת? עם מי? כמה זמן? הוא מסתלבט עליי? ומיד מגיע הפלאשבק מתחילת הפוסט...
"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין"
*********
אטיאס: "תקשיב לי טוב, אם גם אתה מתארס- אני מסרס אותך!"
קרני: "אז מתן מתחתן בינואר, עמית בפברואר, נריה במרץ....למה שאתה לא תתחתן באפריל ופשוט נסגור את הבאסטה???"