הולי שיט אני לא מאמין ששוב הצלחתי להתחבר
אני פתאום כל כך שמח רק מזה שהצלחתי להתחבר ששכחתי מכל החרא שמסביב
אני עדיין ללא עבודה
בעצם מנובמבר כשפיטרו אותי ומדצמבר ללא משכורת
מכרתי את האוטו בשבוע שעבר, זאת הייתה חוויה הזויה לחלוטין
פרסמתי אותו למכירה ותוך שעתיים מכרתי אותו, קיבלתי איזה מאה שיחות נכנסות, זה הרגיש כמו מתקפה, זה היה ממש רע
ציפיתי שהמודעה למכירה תהיה באוויר משהו כמו שבוע לפחות לפני שאני אמכור אותו אבל וואלה, אשכרה שעתיים והאוטו נעלם
גם לא היה לי זמן להיפרד ממנו (או מהקונספט של להיות נייד בישראל, כי אין פה תחב"צ 24/7)
לפני שבוע עשיתי עוד חישוב של כמה כסף יש/אין והגענו למסקנה שאין ממש מה לעשות, צריך לקפל את הבאסטה ולחזור לגור אצל ההורים
אנחנו ננסה לנצל את זה וכשאני סוף סוף אמצא עבודה נשאר שם וננסה להמשיך לחסוך כסף כדי לעוף מפה לכל הרוחות סוף כל סוף ולעבור לגור בפראג
אני לא מאמין שאני עדיין מובטל, התחושות קשות בטירוף, זאת סיטואציה שבחיים לא חשבתי שאני אתקרב אליה אפילו
היה לי מבחן בחמישי והלך לי סופר דופר גרוע, הקטע הזה של חרדת הבחינות הולך ומחמיר ובכל פעם שיש לי בחינה אני מתפקד הרבה יותר רע מאשר בפעם הקודמת
אני ממש מקווה שינסו להסתכל מעבר לזה ויקחו אותי בכל זאת אבל על כל משרה יש אינסוף מתמודדים שלהם כנראה הולך יותר טוב מאשר לי
אין לי מה להגיד כבר, לפחות אנחנו לא נגיע למצב של לגור ברחוב
ואני לא מאמין שזה כבר חמישה חודשים ככה
זה כאילו מ-2020 כשהקורונה התפרצה המצב רק הולך ונעשה יותר חמור
יש אינפלציה של אסונות
מתי זה יפסק?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וזף