החכמה היא לא לחשוב על זה

קצת לפני יום יום כיפור 2005 קיבלתי טלפון מהרבא שאמר לי "אולי אתה לא יודע, אבל דווקא מותר לאכול ביום כיפור.."

מגיל 13 אני צם, והנה מתקשר אלי נציג האלוקים ומרחיב לי את הידע. ועוד איזה עיתוי. פשוט בחור טוב.

פסקו בגמרא שמותר לאכול, כל עוד זה פעם ב9 דקות ונפח המזון הוא פחות מקופסאת גפרורים אחת,

אני מת על השטויות הטכנוקרטיות האיווליות הללו שהחרדים פולטים. מה שבאמת מדהים זה איך הם תמיד עושים זאת כל כך מלאים בחשיבות ומשמעות עצמית. קוראים ישירות  מאש הנצח הקדושה שכתבה את הספרים הפולקלוריסטים האלו.

מרווה: אז אתה בעצם אומר שאם אני מזמין עכשיו ג'בטה ענקית עם פסטרמה, חרדל, טריאקי ועגבניות, מחלק אותה ל32 חתיכות ויושב איתך בבית הכנסת לא תהייה לך שום בעייה עם זה?

רבצ'ה: אהםם....תראה זה רק מה שכתוב., אני רק מנסה להקל את הצום..

מרווה:מקל? אז תסביר לי בבקשה, איזה סוג של קופסאות גפרורים היו לחבר'ה אי שם במאה ה2 לספירה? די גדולות,לא?  אחרי הכל איזה עוד סיבה יש לקרוא להם''תנאים גדולים' .. אחרי הכל זו הייתה תקופה צנועה.

הדבר הכי לא מושך בבחורה פוטנציאלית הוא נשיות מודגשת ,מוקצנת,או בטחון הנובע ממיניות.

[אלידבא דמחקרתא של הזצ"ל שלי"טא מפרה הבתולות ומרווה הפיגמנטים]

כל הקטע של ’מגיע לי’ ,’תעזור לי’ ו"תעשה לי " במקום "תראה לי", פשוט מרגיז אותי.

זה מגביל הדדיות בקשר, ומקבע אותך כשליט ואותה כנשלטת. שזה סבבה לזיונים, אבל לא לאהבה.

זה לא בהכרח נובע ממעשה מודע או לא של ביטול בפני הגבר ,זה הרי בהחלט יכול לנבוע מזרימה במסלול של הכי פחות התנגדות על גבי התשתיות החברתיות הקיימות.

מעין דרך לעצלות מכל סוג שהוא, גם מחשבית.  נשים מוקצנות הן אימפוטנטיות רב תחומיות לא בגלל הביטול ,אלא בגלל הרצון שלהן לביטול. ניווט שאיפות דרך הממשק לעולם האוביקטיבי - הגבר.

אופ. נשים.

כשאת אומרת 'אולי ' לאיזה סוג של 'כן' את מתכוונת?

"יוווהה ,תגיד למה אתה לא כל הזמן שואל לאן אני רוצה לצאת וזה..תחליט וזהו ,כל הזמן שואל אותי מה אני רוצה וזה...תהייה קצת תקיף.."

-שתקי זונה !

מרווה: "מרגיז אותי שאנשים לא מבינים שסקס זה כזה סיפוק אוטומתי לאושר רגעי וזול...לטווח קצר, יש הרבה מעבר לזה בעולם..אבל אנשים לא מחפשים..."

בחורה(מתרחקת ממני קלות במבט מהורהר): יכול להיות שאתה צודק..יווו...לא חשבתי על זה אף פעם..

מרווה(בפנים רציניות): "לא חשבת על זה אף פעם? זה מאוד חמור!  זה חשוב שנתקדם כך שתוכלי להבין לעומק את העניין. אחרי הכל הגדילה הרוחנית שלך היא בראש סדר העדיפויות שלי."

{מוריד לה את החולצה במשיכה אלימה אחת}

נכון שברור לגמרי שהתמונה הזו צולמה כשאני או היא תיירנו בחו"ל?

הישראליות הן הכי יפות בעולם רק כשהן תיירות.

בעעע.

פלוצים ומערכת חיסונית:

אמש בסלסה הפלצתי כל כך הרבה, שאם היו מרכזים את נפח הגזים שיצאו ממני ב2 שניות יכולתי להניף את הבחורה בסיבוב בלי שהרגליים שלי יגעו בקרקע. למחרת, הוענשתי על הברחת הלקוחות בחולי. יום שלם ישבתי בבית חלוש, רועד, כואב, מדוכא, עם עיניים מזוגגות. ואז לקחתי אופטלגין יחיד.

תוך שעה הייתי על הרגליים, צוחק ,עם חבר'ה ,מטייל ואנרגטי.

זה מה שקורה שכל החיים שלך אתה מסרב לקחת תרופות. לאופטלגין יש השפעה מאגית כמעט על הגוף שלי. בכלל, גם כשאני כן חולה זה בדרך כלל נמשך פחות מ24 שעות. אני צריך לפתוח סטארטאפ לתרומות דם, אקרא לו "ברכת הרפואה - השתלות חיסוניות". (על פחות מ50 אחוז משם החברה כמסרים תת הכרתיים שיווקיים, אני לא מתפשר)

פסטיבל הסרטים הפלצניים הבינלאומי ה22 בחיפה:

במה נהדרת לכל מיני סרטים איזוטריים שבחיים לא היו עוברים מסך. או קהל.

בינהם יש את סרטי ה"איכות":

סרטים בצרפתית (סקסי!) בני3.5 שעות (עמוק) בשחור לבן (זה אמנותי!) על זקן נכה סכרת שרוב הסרט יושב בחדר שלו ומפטפט על מלחמת העולם השנייה, עם מי שבסוף הסרט מסתבר שבכלל לא קיים. ממש מרתק. נרדמתי פעמיים. אחת מהן לשעה.

ויש את הסרטים ה"אותנטיים":

סרטים איריים על ..מוות (זה אנושי!) . כלומר, מוות מכל מיני סיבות משתנות.

בהתחלה הם מורדים בבריטים, רוצחים את כולם ושורפים למשתפ"ים את הבית. (וגם לאמא שלהם).

אח"כ הם מורדים בצפון אירלנד ורוצחים את כולם, למשת"פים הם רק עוקרים שיניים וציפוונים (כולל את אלו של אחיו לנשק מהסבב הקודם).

אבל אז יש טוויסט בעלילה....אחרי שהם השיגו עצמאות סוף סוף הם מורדים ב....בממשלה האירית החדשה ו...הורגים את כולם!!  כולל את המשתפ"ים! (אח של הגיבור נורה בידי אחיו).

אחח..איזה סרט נפלא. כל הכבוד לבימאי על האותניות. באמת. איך שהוא לא נכנע לתכתיבים הזולים של הוליווד...

יצאתי עם 4 דברים מהסרט:

1.דחף עז ללכת לשרותים. כי אין הפסקה בסרטי איכות.  

או פופקורן.  

או קהל.

2.תחושת גועל נפש עזה מכל המין האנושי שהוא - רע, חלש וטיפש, בכל שפה, בכל תקופה ובכל תרבות. (אבל בשביל זה אני באמת לא צריך ללכת לקולנוע..,פשוט קראו את הפוסט מלפני חודש)

3.רעיון מבריק לסרט משלי.

במשך כ5 שעות הסרט (בשחור לבן, כמובן) בונה סימפטיה רגשית דרך הזדהות עם מגוון רחב של דמויות מכל הקשת האנושית(אמא שלך, אח שלך, אפילו אתה בסרט). ואז...כשכולם ממש מחוברים לסרט תהייה סצנה קורעת לב שבה כל ה20 חבר'ה נוסעים לראות את השקיעה הקסומה באוטובוס (הסרט חוזר לצבע).מוזיקה מרגשת. הבחורה מתאהבת בנסיך שלה, הילד המוצלח משלים עם אמא, הבחור הצעיר זוכה בעבודה...כולם מאושרים ומחייכים...ואז... האוטובוס מתגלגל מגבעה, מתפוצץ ונשרף... בום!!

חושבים שמישהו שרד? טעיתם! אני רואה סצנות ארוכות בזמן אמת עם המון זום על אנשים צורחים ונשרפים בפנים בחיים. זה יהיה מדהים!  מאוד איכותי.   נורא אותנטי. אזכה בפרסים לסרט הזר הטוב ביותר.

כולם ידברו על הסרט שלי, והמון יצאו ממנו בוכים. נכון ענק? בכורה בפסטיבל ה23, לכו לראות.

4.מסקנה חדשה- הוליווד שולטתתת!!

באמת. אנשים לא באים לקולנוע כדי לראות כמה שהעולם חרא. הם באים בשבל לצאת עם הרגשה טובה, לקבל חוויה רגשית חיובית, חוויה קולנועית. הפי-אנד. בלי הפי אנד הוליוודי קלאסי אתה לא תמליץ לאחרים לראות את הסרט, אתה לא תרצה לראות אותו שוב. וכשאתה כבר לא תזכור על מה מדובר, אתה עדיין תזכור שזה משהו שאתה לא רוצה לחוות שוב.

אנשים לא זוכרים עובדות, הם זוכרים רגשות. זה למה תמיד צריך לקחת בחורות ל"סרטי בחורות". Feel good movies

רוצים לראות מוות? לכו לבית העלמין הקרוב. המציאות מספיק אמיתית גם ככה.