משחרר לחץ

סוף סוף הממשלה החדשה בישראל יוצאת לדרך.

לאחר דרך ארוכה ורצופת דרמות. מפיזור הכנסת הקודמת, דרך מערכת הבחירות, עיכול תוצאות הבחירות, גיבוש הקואליציה וכלה בסגירת שרי הליכוד והשבעת הממשלה בסוף השבוע שעבר.

לאחר ששקע האבק והתרגלנו לשמות השרים, עכשיו, בתחילת שבוע זה, הם יוצאים סוף סוף לעבודה. כל אחד בתפקידו הוא (או כל אחת בתפקידה היא). עכשיו הם צריכים לממש את ההבטחות לדאוג לכל האזרחים.

השר שכל זה לא נגע לו - משה יעלון. אצלו כלום לא השתנה. גם לא ההבעה על פרצופו.

השר עם העבודה הכי קשה - משה כחלון. שר האוצר החדש בעצם אחראי לכל מה ששאר המשרדים יכולים לעשות.

הכי מעניין בשבוע הקרוב - מה יעשה גלעד ארדן? האם יכופף את הראש, כמו סילבן שלום ואיוב קרא ויקח תפקיד שר שנתניהו יואיל לתת לו?

או שיתישב על ספסל האופוזיציה (המפלגתית) כמו ליברמן?

אל תחשבו שזה סוף פסוק. שזו הממשלה שתהיה לנו עד לבחירות הבאות. יש לנו הרי כ 20 שנות נסיון עם נתניהו. אם יכולנו ללמוד משהו, זה שתמיד אפשר לצפות לשינויים, להפתעות. את ההסכמים הקובעים ואת ההחלטות החשובות הוא לא עושה לעיני המצלמות והציבור. אלינו הוא מגיע רק כשהדברים כבר סגורים.