הראיה שלי בוגדת בי.

הזכרת לי למה שנאתי אותך מלכתחילה. אתה פשוט גורם לי להיות אחת ששונאת את חבר-שלה-לשעבר.

אני שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת אותך.

... וכל הזמן מחכה שתבוא ותגיד איפה היית, ולמה עשית, ו, ו.. אני אוהב אותך. אני מתגעגע.

ותנשק אותי חזק ותצמיד אותי אליך, תחבק ותעטוף ותגן.

זה מטריף איך שהחיים יכולים לשגע אותי. אני מרגישה שאתחרפן תיכף אם לא תלך מפה מהר ויבוא מישהו אחר.

היה לי קשה להרדם היום בצהריים ועלו לי כל מיני זכרונות שלנו.

אני מתגעגעת לאיך שנגעת בי.

אני כל הזמן מפחדת שלא יהיה עוד אחד כמוך. אפילו שלא כזה השתגעתי אחריך, זה כל הזמן נראה כאילו יותר לא אמצא כמוך/יותר טוב. מאשימה את עצמי שיכולתי לעצור את זה. שיכולתי למנוע את הפרידה. לשפר את החיים שיש לי עכשיו.

אבל זה שקר, נכון? אתה לא היית זורם. לא רצית אותנו יותר.

איך לעזאזל נפטרים מאחד כמוך? הלוואי והייתה לי תשובה. מילא, אם אתה עדיין נמצא בסביבתי, אם עדיין קיים בנוף שמולי,

לפחות צא לי מהראש.

ודמיאן רייס מילל לי באחורה.