אני לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב או מה בכלל יש לי לומר לאומה.

חלומות כאלו מבלבלים אותי וזה דבר מוכר וידוע.

הדחקתי אבל התת-מודע לא משקר.

המתח שיש בינינו מטריד את מנוחתי-

לא ברור לי למה כ"כ קל לי להאמין ומובן מאליו שנהיה בסוף ביחד.

לא ברור לי למה אתה נותן לי להרגיש שגם אתה רוצה.

אתה לא פנוי. אז די עם הפלירט. זה פאקינג ביזאר כי אנחנו כל-כך דומים,

אוהבים אותם דברים, חולקים אותם חלומות, חושבים ביחד.

המגע בך בחלום היה כ"כ טבעי ופשוט. עכשיו השאלה אם זה יקרה גם במציאות. הופס יצא חרוז

טוב, חלאס.

היה היום לילה כ-ה מוזר. לא בא לי לדבר יותר, אני עייפה,

אני הו לכ תת ל    י שש ון