הייתי רוצה להשיב את הנעשה.

לקבל הזדמנות נוספת, או אולי שתיים ושלוש.

לגרום לך לנשק אותי כבר

ולא לחשוב על אנשים שיתקעו לי סכינים בגב או על מכשולים שבדרך.

אוף ושהחורף המאוס הזה כבר יגיע לקיצו, ידי יחדלו מלהיות סגולות והבחינה הפסיכומטרית תהיה מאחורי.

לכבוד סגירת מעגל של שנתיים ולכבוד החיים -

לא גיליתי לאף אחד אבל אני הולכת על זה.

אני לא טועה הפעם, אני משוכנעת - הקרביים שלי קולטות אותך למרחקים.

זה חזק יותר משנינו (או ככה לפחות הקלישאה אומרת).

אני לא אבנה מגדלים אבל גם לא חומות. אחכה בשקט, אפעל בנחישות

וגם הרגע שלי יגיע.

עובדה שבחלום המגע שלך לא טעה. כ"כ זהה למציאות.

המעגל יסתיים, אשוב למוטב ואתפוס אותך בקצה חכתי.

אעלה אותך מן המים ותצטרף אלי למרדף.

בשבועות האחרונים אני חולמת עליך יותר ויותר.

חלומות טובים כאלו.

חלומות של אהבה.

אני מניחה שגם ככל שחולפים להם הימים אנחנו (כן, עדיין מקננת בי התחושה של אנחנו אע"פ שאוכל לדבר אך ורק בעד עצמי)

מתמסרים זה לזו יותר, חושבים גם כשלא מתראים, רוצים להביא מתנות...

באמת שהייתי יכולה להתרגל לריח של הכביסה שלך עוטף אותי.

בבקשה רק אל תצא לי מהחיים בסערה

או תסבך אותי יותר מדי.

תחליט החלטות קשות - מהר

כדי שיהיה לנו כיף וטוב יותר.