למה אתה לא יכול לאהוב אותי באמת ואין דברים כאלה, אין דברים כאלה.

נמאס לי להתענג על ירושלים בדמדומים, כי אפילו אורות הניאון שם עושים לי דגדוג נעים בלב.

והרוח, אין דברים כאלה, אין דברים כאלה. לקחת את המזוודה ולעבור עכשיו. עכשיו.

כי אין דברים כאלה, ונמאס לי. נמאס לי לחלום חלומות שמחזירים אותך ואינם מציאותיים ולהתעורר לתוך החיים שלי בחזרה.

אין דברים כאלה, אין דברים כאלה כמו ירושלים. אני לא יודעת איך אני רוצה שהפנים שלי יראו.

אני לא יודעת איך אני רוצה שהעיניים שלי יראו - מזוגגות/קפואות/חושבות/מרוכזות/אלכסוניות.

ואפילו דין-דין אביב נשמעת בסדר על רקע האורנים של ירושלים.

עשיתי ערבוביה וכשאסגר על עצמי (ולא, זו לא הבטחה) - אשוב.

הראיה שלי בוגדת בי.

הזכרת לי למה שנאתי אותך מלכתחילה. אתה פשוט גורם לי להיות אחת ששונאת את חבר-שלה-לשעבר.

אני שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת אותך.

... וכל הזמן מחכה שתבוא ותגיד איפה היית, ולמה עשית, ו, ו.. אני אוהב אותך. אני מתגעגע.

ותנשק אותי חזק ותצמיד אותי אליך, תחבק ותעטוף ותגן.

זה מטריף איך שהחיים יכולים לשגע אותי. אני מרגישה שאתחרפן תיכף אם לא תלך מפה מהר ויבוא מישהו אחר.

היה לי קשה להרדם היום בצהריים ועלו לי כל מיני זכרונות שלנו.

אני מתגעגעת לאיך שנגעת בי.

אני כל הזמן מפחדת שלא יהיה עוד אחד כמוך. אפילו שלא כזה השתגעתי אחריך, זה כל הזמן נראה כאילו יותר לא אמצא כמוך/יותר טוב. מאשימה את עצמי שיכולתי לעצור את זה. שיכולתי למנוע את הפרידה. לשפר את החיים שיש לי עכשיו.

אבל זה שקר, נכון? אתה לא היית זורם. לא רצית אותנו יותר.

איך לעזאזל נפטרים מאחד כמוך? הלוואי והייתה לי תשובה. מילא, אם אתה עדיין נמצא בסביבתי, אם עדיין קיים בנוף שמולי,

לפחות צא לי מהראש.

ודמיאן רייס מילל לי באחורה.

אני כ"כ אוהבת אותך.

בבקשה.. אתה נוזל לי מבין האצבעות. אל תתן לזה לחמוק.. אל תתן לזה להגמר.

ברגעי חסד קטנים, כמו הלילה הזה השבוע בו הצמדת אותי לגוף הגדול והמחמם שלך...

ברגעים כאלה אני יודעת עד כמה אתה אוהב גם אותי. ואין לי צורך במילים.

רק אל תתייאש. שלא ייגמר הכוח, אל תמות מעייפות.

הייתי רוצה להזריק לך כמה סמי מרץ אם היה אפשר.. להכניס לך אותם ככדור למשקה.

אני לא רוצה שתתאמץ יותר מידי, רוצה שזה יבוא לך בטבעיות.

רוצה שתקום בבוקר עם חיוך על הפנים, רוצה יותר שיחות לילה נועזות כמו שהיו לנו בהתחלה

רוצה שלא יהיו לך עוד ייסורי מצפון, וחלומות שלא נעים לשמוע על עצמי.

רוצה שתחזור לשים רק את הבושם שאני אוהבת, ותשוב להזמין אותי לארוחות משפחתיות.

אתה מתיש אותי. צובט לי מבפנים.