חלמתי הרבה חלומות שונים פחות ומשונים יותר

חלמתי שהיינו במסיבת פיג'מות אצל פיתה והכיף נגדע באיבו כששני פושעים מהסוג שלא נעים לי להעלות על הכתב פרצו דרך המרפסת, עברו את חבל הכביסה והחלו לגעת בנו. אני לא בטוחה מה עבר על הבנות האחרות אבל בי אחד מהם נגע בלחי וניסיתי לעצור אותו. אני זוכרת שניסיתי להיאבק בו ולהתמודד איתו אבל ללא הרבה הצלחה. לא קרה משהו יותר מידי מטריד, אח"כ הצלחנו לרסק אותם יחד ואת זה שלי במיוחד, לחתיכות קטנות שנראו כמו שניצל והשארתי להוכחה על השיש במטבח של פיתה כדי שאבא שלה יראה אחר-כך והמשטרה תדע לזהות את הפושע, לפי הד.נ.א. או משהו כזה.

חלמתי גם חלום שאת תוכנו אני לא זוכרת אבל בסופו פלטתי זעקת "אמא" שהעירה אותי באישון לילה וגרמה לי ללגום לגימת מים נכבדת מבקבוק הסן-בנדטו שניצב על יד מיטתי. אולי היה זה בעצם החלום הראשון?

וחלמתי גם עליך.

חלמתי עליך וחבל כי על-אף שברור לי שאין לי שום בעיה לחיות בלעדיך אני פשוט לא מבינה למה צריך. פשוט לא מבינה למה צריך כשברור לי שאנחנו עושים חיל אחד לשני.

וחבל כי ברור לי שעל-אף שעוד כמה שנים יהיה זה ברור - עכשיו זה לא נהיר מאד. רק קצת שאתה עוד לא מאד התבגרת, ואתה כן רוצה ולא רוצה, יש לך חברה אבל אתה נפרד ממנה ואז חוזר אליה, רע לך אבל טוב לך, אתה אוהב אותי ואתה שונא אותי. אתה מפלרטט ללא הרף אבל גם לא באמת מתכוון לזה. זה מייגע אבל אולי קצת יותר מעציב לדעת שללא כל השטויות האלה היה יכול להיות לי טוב. אני חושבת.

וחבל כי אני יכולה לצאת עם עוד אלפי בנים אבל מכירה את עצמי ואם זה לא זה אז זה לא ודאי.

ואתה דווקא כן.

הייתי אומרת לך כן.

חלומותי לא נותנים לי מנוח ממך.

בוא כבר, בוא כבר, בוא כבר אלי.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב או מה בכלל יש לי לומר לאומה.

חלומות כאלו מבלבלים אותי וזה דבר מוכר וידוע.

הדחקתי אבל התת-מודע לא משקר.

המתח שיש בינינו מטריד את מנוחתי-

לא ברור לי למה כ"כ קל לי להאמין ומובן מאליו שנהיה בסוף ביחד.

לא ברור לי למה אתה נותן לי להרגיש שגם אתה רוצה.

אתה לא פנוי. אז די עם הפלירט. זה פאקינג ביזאר כי אנחנו כל-כך דומים,

אוהבים אותם דברים, חולקים אותם חלומות, חושבים ביחד.

המגע בך בחלום היה כ"כ טבעי ופשוט. עכשיו השאלה אם זה יקרה גם במציאות. הופס יצא חרוז

טוב, חלאס.

היה היום לילה כ-ה מוזר. לא בא לי לדבר יותר, אני עייפה,

אני הו לכ תת ל    י שש ון