גבר של גברים

יש ימים בהם אני מעדיפה לנוח לי בשלווה אין סופית

העולם מרוח על שמשת ביתי, על המריחה נקודות שחורות

של חריוני זבובים וחרקים מעוכים

ריחות רעים של רוע, שנאה, אלימות לשמה, קנאה ופחד

עוטפים את ביתי אך לא חודרים לפנימו, בו פרחי הלילך

משפיעים עונג ריחות והריחן מעטר עונג זה בריח אולימפי

והרעש של התככנות, הקנטרנות, קטנות הלב ומזלג הלשון

הרעה הנשלחת על שני חלקיה ומתיזה רעשיה לכל עבר

אינו חודר ונשאר כנד עומד בחוץ, רוטט ומיבב אבל אילם

כך ימים של שלווה אין סופית, של היטהרות והירגעות

של צמיחה והצמחה של מיון היש והחסדים הקטנים.