לאחרונה בפורומים הגאים, עאלק, בהם אני מסתובב ישנה האצה, המרצה, עידוד וחיזוק של אותם שסולדים ממצעד הגאווה התל-אביבי, שאיבד את דרכו כשעיריית תל אביב החליטה שהוא יצוג תיירותי, פוליטי וגייפרנדלי שלה, ובעקיפין גם של מדינת הימין הקיצוני, הארסי והמסוכן לבריאות תושבי המדינה.
כך, משאיות משאיות סובבות, עליהן כל מיני הומואים מרוטי שיער, בוגרי מכוני כושר ומולבשי תחתונים מדגישי זרגים ותחת, הם מנענעים את הסחורה בהתלהבות שיא, כמו הם במופע חשפנות באחד מהאולמות הקטנים והסודיים של גברים מזקנים ובודדים אחרים.
שום גאווה, שום העצמה אישית, שום תחושת "קהילה" או אחריות הדדית.
המצעד הזה מצדיע בהערצה לצעירים, לתאגידים בינלאומיים ולשקר הפתיחות והליברליות ששמו תל אביב.
בתל אביב עצמה אתה תחטוף מכות במקומות מסוימים לו תעז לבטא את מיניותך ה"אחרת", אבל המצעד הזה לא רואה ולא רוצה לראות את הצללים הארוכים המעיבים על החברה הישראלית החופשית, המצעד הזה גם לא ישנה את המציאות הקשה של הומואים בחברות סגרות [ חרדים, ערבים, דרוזים, בדווים, ילדים למשפחות "חילוניות" שנזרקים מהבית, וכו' וכו' ]
אשר על כן, חלקי לא יהיה עם הצועדים ולא עם המצעד ולא עם אידאולוגיות הכלום ויחצ"נות ההבל שלו.