היקום על פי עוז

מאז שהייתי קטן מהדהד בראשי קולה של המורה שלי לתנ"ך. "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" כיצד זה אפשרי?.

אף פעם לא שמעתי הסבר משכנע לתופעה הזאת, אלה רק גימגומים לגבי שלא הכל אפשר להבין ושטויות אחרות, שהם בטח לא יכולים לשמש כהסבר לחילוני שמאמין בסיבה ותוצאה.

מאז ועד לא מזמן חייתי בתחושה מלאה שישנם מקרים בהם אנשים הם צדיקים מלאים ולמרות זאת הם סובלים. ושאולי אין קשר בין מה שאנחנו עושים, למה שאנחנו מקבלים. עד שהתחלתי לחשוב על זה יותר לעומק, והגעתי למסקנה שהחיים הם הוגנים לחלוטין. בעוד שיש כאלה שיטרחו לספור מצוות, ולהחליט שמי שעומד בדרישות מסויימות הוא צדיק ולכן הוא אמור להנות מחיים טובים, אני אקצר את כל הסיפור הזה, ואסכם אותו במספר מילים פשוטות, אנחנו קוצרים בדיוק את מה שאנחנו זורעים.

נכון שיכולה להיות שנה של בצורת וזאת לא תהיה אשמתנו, אבל אם נסבול בשנה הזאת, זה רק בגלל שבשנה של שגשוג, לא השכלנו לשמור קצת בצד, לשנה של בצורת...

סבא שלי פעם עשה לי סדר בראש לגבי העולם הבא, ולגבי הגינות החיים. הוא אמר לי שאבא שלו אמר לו לפני מותו, שמבחינתו העולם הבא הוא מה שהוא משאיר אחריו. שהילדים שלו, הילדים שלהם והנינים של הילדים שלו, זה העולם הבא שלו, והוא ימשיך כבר דרכם. אני מסכים עם זה, ולו רק מהפן הפיסי שאכן כולנו יצאנו מהגוף של ההורים שלנו שיצאו מהגוף של ההורים שלהם, ולכן אנחנו חלק מהם, ולכן ההמשך שלהם. אני אוהב את הרעיון הזה, כי זה גם מסתדר לי עם הפשטות שמה שאתה זורע זה מה שאתה קוצר, ובראייה יותר רחבה, יש דברים שגם אם תזרע אותם לא תוכל להנות מהם בתקופת חייך, אבל לעומת זאת אולי הדורות הבאים אחרייך יקצרו את התוצאות ברינה. אם נסתכל על זה בראייה עוד יותר רחבה, אז מה שדור מסויים בעם מסויים עושה היום מוביל בסופו של דבר למה שיהיה בדור הבא של אותו עם, אין הפתעות בעולם הזה, יש ניתוחים לא נכונים.

אני עוד לא נכנסתי בבלוג הזה לעולם הטוב והרע, למילחמה הניצחית בין כוחות הרשע בעולם לכוחות הטוב. מאז שנולדתי מנסים לשכנע אותי שיש דבר כזה (בתוכניות טלויזיה, בסרטים, בסרטים מצויירים, בשירים ועוד). יש רוע בעולם אין ספק, אבל הוא לא עומד מאחוריי כח שהוא רוע מאורגן, הוא תוצאה של בעיות פסיכולוגיות, פחדים, אגוצנטריות, חוסר יכולת להסתכל על התמונה הרחבה, בורות, טיפשות, והכי חשוב מחסור בבסיס ערכי, אבל לא כתוצאה של משהו שנעשה בשביל לשרת משהו שנקרא רוע. בסופו של דבר רוע הוא פשוט ראייה סובייקטיבת מעוותת.

נכון, אני חי בעידן של היטלר, סטאלין, ומתקפות הטרור.  אבל גם בדברים שהאנשים הנוראיים האלו עשו אני רואה מבנה לוגי של סיבות ותוצאות, זה לא שהכל נולד ביום בהיר אחד, היה שם תהליך, שמסתכלים על זה בדיעבד, הכתובת הייתה על הקיר.

אני לא יכול להיכנס יותר לנושא הזה, כי אין מצב שדבריי לא יפורשו לא נכון בפוסט קצר, אני לא רואה שום הצדקה למעשים הנבזיים שאנשים עשו או עושים, אני מדבר על כך שאני רואה את הנסיבות הלוגיות לתוצאות הנוראיות, לא על ההצדקה, שלהם.

צדק זה המצאה שלנו, שהלוואי ויום אחד נוכל באמת לחיות בחברה שצדק שולט בה, בינתיים שולט צדק לוגי, של סיבות ותוצאות, דברים לא קורים סתאם, הם התוצאות של דברים שקרו כבר.