כל מה שניסיתי לא הלך. לא הצלחתי להתקרב. ככל שהורדתי ציפיות וניסיתי לקבל אותה כפי שהיא, כך היא נעשתה יותר ויותר "כפי שהיא" ולא זזה מילימטר.
שוב זה קורה לי. לא להאמין. אז באופן רשמי נשברתי. יותר אני לא יוזם כלום ולא מנסה.
שמעתי היום ברדיו משפט שאמר ג'ון לנון: אם אדם קם בבוקר מחייך ואחר כך מקבל סטירה, זה לא מבטל את החיוך שהיה קודם.
אז כמו לנון, אני אשתדל לזכור את הטוב שהיה ולהיבנות עליו.
לפחות עכשיו יש חלופה זמינה
. ראה פוסט קודם...