לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הטוב נמצא

שנה טובה ומתוקה

כינוי:  הכל טוב

בת: 42





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

השם מושיע. תודה


 הקב"ה? אפשר לנשק אותך?

 

כא' אלול השדכנית היקרה הציעה לי בחור. נפגשנו, התלהבנו, אחרי הפגישה הראשונה אני זוכרת שאמרתי לעצמי "לא אכפת לי שהוא כזה מהמם!! אני רוצה לבחון אם יש קשר עמוק , רגשי נפשי בינינו, אם זה מתאים בשכל..." אבל האהבה עיוורת. עוד פגישה , עוד פגישה , עוד פגישה עוד וכו'.  .. בחור מהמם ביופיו. (שאלתי את עצמי, מה הוא בכלל עושה איתי?!) בחור יפה ונאה. חיצוני ופנימי.

 צחקנו זרמנו.. יש לו סיפור חיים חבל על הזמן, בחור כזה מתוק. הוא נפתח וסיפר שהיה מכור לסמים, ביקשתי שיראה לי את הקעקוע שלו, הסתובב לו ממקום למקום ויש עוד אבל לא אמשיך.... רצינו להתחתן. דיברנו על חתונה. דיברנו על מפגש עם ההורים. היו דברים שכן הפחידו אותי קצת כמו מה אם הוא יחזור ל... אבל סמכתי על מה שהוא אמר. הוא היה פתוח וכנה לחלוטין. וגם אני. זה באמת היה הבחור הראשון שנפתחתי , שהתלהבתי ממנו, זו היתה באמת זוגיות טובה מבחינת אינטרקציה, אמון כנות פתיחות, שיחה, משיכה.

 

מערכת יחסיי עם הוריי כן מושתת על אמון וכנות אבל יש דרך לספר דברים ולא זו היתה הדרך הנכונה. סיפרתי להם משום מה בערב יום כיפור על החסרונות שלו... רציתי שידעו. תגובת הוריי לא לא לא! את מתקשרת לשדכנית ומבטלת.

אך אני לא הסכמתי. היתה לי בחילה פיזית. רציתי להמשיך. אמרתי להם לא משנה מה אנו נפגשים פגישה חמישית.

כל יום כיפור הייתי בבית חב"ד... למזלי טוב שהיה את יום כיפור.  במוצאי יום כיפור בסעודה שוב צעקות רמות מאוד, הוריי צעקו עליי שאני לא נפגשת איתו, ולבטל. בחור כזה לא מתאים לי. צעקות בכי. עוגמת נפש. אבל אני בשלי. אני נפגשת איתו. יום ראשון שוב צעקות בכי פגיעות. אבל אני בשלי. אני נפגשת איתו. נפגשנו הייתי מאושרת איתו. היה כיף. הרגשתי כמו רומיאו וג'וליט.

הוא בא לעירי הנחמדת. סיפרתי לו הכל. אחר כך הלכתי לחברה טובה. היא אמרה שאני נראת מאושרת. שהיא אף פעם לא ראתה אותי ככה כ"כ חיה. חזרתי הביתה.. שוב צעקות בכי, התעללו בי מילולית ורגשית. הוריי לקחו את זה מאוד קשה. אני יודעת שזה לטובתי, שהוריי רק אך ורק חשבו שזה לטובתי. אבל עדיין.... אבל בכל זאת.... היום התקשרתי לשדכנית אמרתי לה שהוריי מתנגדים לשידוך הזה היא שאלה למה , סיפרתי לה (לא את הכל) והיא חטפה עצבים!!! "מההה?! הוא לא אמר לי את זה!!!!!" זה היה סימן ראשון. אמרתי לבחור שאני רוצה לעשות שאלת רב מקובל. אם הרב נותן ברכה לשידוך אז אני מאמינה שיש כלי לברכה ואז אוכל להתמודד עם הכל! הוא נתן לי את השם המלא ושאלתי ... תשובת הרב שליט"א במילים עדינות: שאני צריכה לפקוח את העיניים טוב טוב.... 

גם ככה היו פה מלחמות בבית , היה מאוד קשה פה בימים האחרונים, והיו לי ספקות בנוגע לכמה דברים אבל לא רציתי להתייחס אליהם. אבל כן היה צורך. כי תכלס אנו לא בגיל ההתבגרות, ואנו כן רוצים להקים בניין עדי עד, וזה כולל אחריות, מחויבות יש ילדים.  בגלל שיש תאווה גופנית זה אומר שקדימה הולכים על זה? ממש לא. צריך באמת לבחון האם אני זה מי שאני רוצה? האם אני יכולה לקבל אותו כמו מי שהוא?

לא היה כלי לברכה מהרב.

לפני כמה דקות הסתיים הקשר.

אתגעגע אליו.

רציתי לנחם אותו,

  רציתי לחבק אותו,

 רציתי לשמח אותו,

 רציתי לתת לו אהבה,

רציתי...

  - יראת שמים, מידות טובות- ומשיכת הלב.  זה מה שהרבי אומר שצריך. קודם שכל אחר כך לב. התאמה שזה מתאים בשכל (מתפלל 3 תפילות, ירא שמים, קובע עיתים בתורה, הולך לפי ההלכות והנהגות החסידות, ושכן יש בינינו חיבור רגשי משיכה, תקשורת טובה כנה פתוחה...... היה פה משהו חזק  

 פה נמשכתי אחר הלב..

 אני צריכה חננה בעצם זה גם לא נכון. נפגשתי כבר עם חננה (ההפוך לגמרי ממנו. ולא הרגשתי דבר.) 

 

אתגעגע אליו 

 האמת? הייתי ממשיכה בפגישות אבל לפי הקדושה באמת שאין עניין.

בשורות טובות.

השם מנחה אותנו כל הזמן. 

 

 

 

נכתב על ידי הכל טוב , 24/9/2007 12:38  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,449
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , דת , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכל טוב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכל טוב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)