הטוב נמצא

בס"ד

אתמול כשנכנסתי לבניין ראיתי את שכנתי ואמרנו זו לזו שלום. ופתאום באותו הזמן הגיח איזה עלם צעיר יורד במדרגות (בזוית עיני ראיתי מישהו אבל לא הסתכלתי עליו)  והשכנה הקשישה צהלה בשמחה 'שלוווום'. אני עליתי במדרגות לכיוון ביתי בלי להסתכל ( כמה דוסי מצידי) ואז קול קורא מהבחור "נו רונית מה קורה כבר לא אומרים שלום?!" הסתכלתי אחורה..  ו....

וואו! (אוי איך שאני מעלה עכשיו לו את האגו ) איזה חתיך!!!! בדוק ומנוסה. 

חבר ילדות שלי! ושוב וואו.. לגמרי..

לפני כמה שנים כשהייתי בת 14 כשלמדתי למבחני בקיאות בתנ"ך הייתי יורדת בליל שבת לספסל מתחת לבניין ולומדת שם. אני עם שמואל הנביא. נהנתי לקרא את הסיפורים בשמואל הנביא ושופטים. אלו סיפורים כ"כ מעניינים, וכ"כ אנושי. אני זוכרת שהתלהבתי שהתנ"ך כ"כ מציאותי..ולא רחוק ממני. בפרט כשהבחור הזה בזמנו הוא היה בן 16 היה מגיע ממסיבות/מועדונים לביתו והיה מצטרף אלי לספסל   והיינו ומדברים על דא הא וו. ....

נוסטלגי'ה.