:|

לעולם לא אדע עם הסיפור נכון או לא,

אבל מישהו חכם אמר לי פעם שדבר אחד משותף בין בני האדם לחלומות-

תקווה.

מקור הסיפור בירושלים, בתקופה בה גנבים ושודדים היו מסתובבים כאחד עם חבריהם ביום,

ובלילה ליבם תאב הבצע לקח אותם אל אותם חברים רק במטרה אחרת, לגנוב אותם.

ימים לא קלים היו אלה. כן שלא רק שודדים הייתה דאגתם היחידה של תושבי העיר, אלא גם גברים שהיו אורבים לנערות תמימות בחשכה.

סיפורנו על איש מסוג זה, אשר חמלה ותקווה נשכחו מעיניו ומבטו הראה רק רצח ותאווה.

הוא היה נודע בשמו עקב קורבנותיו הרבים שאחד מהם לא נשאר בחיים

למעט אחד ששרדה את הזוועות ואפילו לא הצליחה למסור אלא מלבד תיאור לא ברור של פניו שום מידע.

הגבר אשר הסתובב ברחובות ירושלים חסר כל מראה הרעיד את התושבים עד מוות. רק המחשבה שאי פעם רק יראו את פניו מעבר לחשכה עוררה בהם צמרמורת.

ערב אחד הסתובבה נערה דתייה בלב רחובותייה של ירושלים החשוכה והגבר אשר אין חמלה בעיניו צפה בה.

היא ידעה שמישהו צופה בה, היא פשוט לא ידעה מי כי כל פעם שהיא הסתובבה הוא הסתתר. ואפילו עיניה החדות אל הצליחו לקלוט אדם שרוב חייו הוא מתחבא, הכיצד תוכל לגבור עליו?

המשיכה בדרכה והגיעה לצומת דרכים שבה הייתה מנורת רחוב.

כשהמשיכה בדרכה הסתובבה לאחר ששמעה רעש קל ולא ראתה איש ברחוב-

ולפתע ראתה את צללית פניו של הגבר אשר פיזר פחד ויראה בכל ירושלים.

היא זיהתה אותו, היא הרי ראתה את דיוקנו המטושטש בחדשות.

הנערה הספיקה להגיד משפט אחד בעודה שומעת צעדים מתקרבים אליה.

" לימיני מיכאל

לשמאלי גבריאל

לפני אוריאל

מאחורי רפאל

מעל ראשי שכינת אל. "

והצעדים התרחקו.

למחרת הגבר נתפס, ובעודה מוסרת פרטים בתחנת המשטרה נכנס קצין שלא הבין למה הוא לא פגע בה,

למה הנערה הגיעה לביתה בשלום- בעוד כל קורבנותיו של האנס והרוצח לא הצליחו להימלט מצפורניי הרוע שלו?

כששמע את הסיפור ניגש לחדר התשאול שבו היה הגבר ושאל אותו שאלה אחת קצרה ופשוטה.

למה לא הלכת אל הנערה שראית אתמול? -

הרי היא הייתה נערה קטנה שכוחה לא היה גובר עלייך,

היא הייתה לבדה.. "

פה הגבר עצר אותו ואמר

"היא לא הייתה לבדה, ארבעה גברים הקיפו אותה."

ארבעת המלאכים מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל הקיפו אותה ושמרו אותה.